מערכת דיילי באזזבתמונת הילדות שלה היא נראית כמו כל ילדה אחרת. חיוך רחב, שיניים קדמיות חסרות, מדי בית ספר ומבט שאינו מרמז אפילו במעט על הסיפור שהשם שלה יהיה מזוהה איתו עשרות שנים מאוחר יותר.
לוסי לטבי גדלה להיות אחות.
לא סתם אחות, אלא אחות בפגייה – מקום שבו מטפלים בתינוקות הזעירים, השבריריים והפגיעים ביותר בבית החולים. הורים מסרו לידיה את ילדיהם שזה עתה נולדו מתוך אמונה שהיא שם כדי להגן עליהם, לטפל בהם ולעזור להם לשרוד.
ואז, בין 2015 ל 2016, התרחש בבית החולים שבו עבדה רצף חריג של מקרי מוות והתמוטטויות פתאומיות של תינוקות.
שנים לאחר מכן, לטבי הורשעה בשבעה מעשי רצח ובשורה של ניסיונות רצח ונידונה למאסרי עולם ללא אפשרות לשחרור. בית המשפט תיאר את מעשיה כאכזריים, מחושבים וחסרי רחמים.
אבל הסיפור קיבל בשנים האחרונות תפנית נוספת: קבוצה בינלאומית של מומחים רפואיים טוענת שאין ראיות רפואיות לכך שהתינוקות נרצחו כלל. נכון לאוגוסט 2026, הרשעותיה עדיין עומדות בתוקף, והיא נותרה בכלא, בזמן שהוועדה הבריטית לבחינת הרשעות פליליות בודקת את בקשתה לפתוח מחדש את התיק.
הילדה היחידה במשפחה רגילה לחלוטין
לוסי לטבי נולדה ב 1990 וגדלה בהרפורד שבאנגליה כבת יחידה. אביה עבד במכירת רהיטים ואמה בתחום הנהלת החשבונות.
לא היו בילדותה סיפורים יוצאי דופן על אלימות, עבריינות או התנהגות שהייתה אמורה להדליק נורה אדומה.
להפך.
היא גדלה במשפחה שתוארה כקרובה ותומכת, והחליטה לבחור במקצוע שכל כולו טיפול באנשים אחרים. לאחר לימודי סיעוד באוניברסיטת צ’סטר היא סיימה את הכשרתה ב 2011 והחלה לעבוד כאחות מוסמכת ביחידה הניאונטלית בבית החולים Countess of Chester.
הפגייה הפכה למרכז חייה.
עמיתים תיארו אותה כאחות מסורה. היא הכירה את התינוקות והמשפחות, עבדה במשמרות ארוכות ואף השתתפה בקמפיין לגיוס כספים עבור יחידה ניאונטלית חדשה.
היא רכשה בית בקרבת בית החולים, יצאה עם חברים לשיעורי סלסה וחיה חיים שנראו, לפחות מבחוץ, רגילים לחלוטין.
איש לא יכול היה לדמיין שהמקום שבו בנתה את הקריירה שלה יהפוך לזירת אחת הפרשות הפליליות המטלטלות ביותר בבריטניה.
ואז מספר התינוקות שמתו התחיל לעלות
בפגיות מטופלים תינוקות חולים מאוד, ולכן הידרדרות רפואית ואפילו מוות אינם בהכרח בלתי צפויים.
אבל במהלך 2015 החלו רופאים בבית החולים לשים לב שמשהו השתנה.
תינוקות התמוטטו לפתע.
חלקם היו במצב יציב יחסית דקות קודם לכן.
במקרים מסוימים הם הידרדרו שוב ושוב ללא הסבר ברור.
ובמקביל, מספר מקרי המוות בפגייה עלה באופן חריג.
ד”ר סטיבן ברירי, רופא בכיר ביחידה, החל לבדוק את המקרים ולחפש קשר ביניהם.
שם אחד חזר שוב ושוב:
לוסי לטבי.
היא הייתה במשמרת או בסביבה בזמן רבים מהאירועים שנבדקו.
עבור הרופאים זה היה מספיק כדי לעורר חשש, אבל עדיין רחוק מאוד מהוכחה שמישהו פוגע בתינוקות בכוונה.
הרופאים התחילו להתריע – אבל המשטרה נכנסה לתמונה רק מאוחר יותר
ככל שהצטברו עוד אירועים, החששות בתוך בית החולים גדלו.
רופאים בכירים ביקשו מההנהלה לבדוק את לטבי ולהרחיק אותה זמנית מעבודה קלינית. בהמשך התברר שההתנהלות הפנימית סביב האזהרות האלה הייתה מורכבת ושנויה במחלוקת.
רק ב־2017 פנה בית החולים למשטרת צ’שייר, וחקירה פלילית נפתחה.
מה שהתחיל כבדיקה של מספר חריג של מקרי מוות בפגייה הפך לחקירת רצח רחבת היקף.
החוקרים עברו על אלפי מסמכים רפואיים, לוחות משמרות, הודעות טקסט, רשומות מבית החולים ומקרים של תינוקות שהתמוטטו בין יוני 2015 ליוני 2016.
לטבי נעצרה לראשונה ב 2018, שוחררה, נעצרה שוב ולאחר חקירה ממושכת הואשמה ב 2020.
התביעה טענה שהיא השתמשה בכמה שיטות שונות כדי לפגוע בתינוקות
הטענות שנשמעו בבית המשפט היו קשות במיוחד.
לפי התביעה, לטבי פגעה בתינוקות בדרכים שונות כדי לגרום להתמוטטויות שנראו בתחילה כאירועים רפואיים טבעיים.
בין היתר נטען שהיא החדירה אוויר לוורידים של תינוקות וגרמה לתסחיף אוויר, דחפה אוויר דרך צינור הזנה לקיבה, נתנה כמויות עודפות של חלב, הרעילה תינוקות באינסולין ואף גרמה במקרים מסוימים לפגיעה פיזית.
חלק מהתינוקות שרדו לאחר פעולות החייאה.
אחרים מתו.
התביעה טענה גם שחלק מהתינוקות הותקפו יותר מפעם אחת.
לטבי הכחישה לכל אורך הדרך שפגעה בתינוק כלשהו.
בבית שלה נמצאה פתקית עם ארבע מילים מצמררות
אחד הממצאים שזכו לתשומת הלב הגדולה ביותר היה פתק שנמצא בחיפוש בביתה.
עליו כתבה, בין משפטים רבים אחרים:
“אני רעה, אני עשיתי את זה.”
עבור התביעה זו הייתה ראיה משמעותית.
אבל ההגנה הציגה פרשנות אחרת לחלוטין.
לטבי הסבירה שהפתק נכתב בתקופה שבה הייתה במצוקה נפשית עצומה, לאחר שהוצאה מהפגייה והחלה לחשוש שהיא מואשמת בדברים שלא עשתה. היא טענה שכתבה מחשבות סותרות מתוך חרדה וייאוש – ולא הודאה ברצח.
ואכן, באותם דפים הופיעו גם משפטים אחרים שבהם כתבה שאינה יודעת אם עשתה משהו רע ושהיא אינה מספיק טובה.
הפתקים הפכו לאחד מסמלי התיק, אבל גם לאחד הנושאים שעליהם ממשיכים להתווכח עד היום.
המשפט נמשך כמעט שנה
משפטה הראשון של לטבי החל באוקטובר 2022 בבית המשפט במנצ’סטר ונמשך יותר מעשרה חודשים.
זה היה משפט מסובך במיוחד, שכלל כמות עצומה של חומר רפואי ועדויות של רופאים, אחיות, מומחים ומשפחות התינוקות.
בניגוד לפרסומים מסוימים שהופיעו לאחר מכן, לטבי כן עלתה לדוכן העדים והעידה להגנתה במשך שבועות. היא הכחישה שפגעה באחד הילדים ואמרה שהיא תמיד עשתה כמיטב יכולתה כדי לטפל בהם.
ההגנה טענה שההתמוטטויות יכולות להיות מוסברות באמצעות מצבם הרפואי של התינוקות, זיהומים, טיפול לא מיטבי, מחסור בכוח אדם ובעיות אחרות ביחידה.
התביעה, לעומת זאת, הציגה את התמונה הכוללת: הנוכחות החוזרת של לטבי באירועים, הראיות הרפואיות, תוצאות בדיקות האינסולין, המסמכים שלקחה לביתה, החיפושים שביצעה ברשתות החברתיות אחר משפחות התינוקות והפתקים שכתבה.
אחרי 22 ימי דיונים, חבר המושבעים חזר עם ההכרעה
באוגוסט 2023 הסתיים המשפט הראשון.
לטבי הורשעה בשבעה סעיפי רצח ובשבעה סעיפים של ניסיון רצח. חבר המושבעים זיכה אותה משני אישומים אחרים ולא הצליח להגיע להכרעה בכמה אישומים נוספים.
באחד מאותם תיקים שבהם לא הושגה הכרעה התקיים משפט חוזר ב־2024.
גם בו היא הורשעה בניסיון רצח.
בסך הכול הוטלו עליה 15 עונשי מאסר עולם, כולם עם צו Whole Life Order – כלומר, לפי פסקי הדין הקיימים, היא אינה צפויה להשתחרר מהכלא לעולם.
השופט תיאר את המעשים כ”אכזריים וחסרי רחמים”
כאשר גזר את דינה ב־2023, השופט ג’יימס גוס דיבר על “מסע אכזרי, מחושב וציני של רצח ילדים”.
הוא אמר כי לטבי פעלה כלפי תינוקות שהיו פגיעים במיוחד וניצלה את האמון שההורים והצוות הרפואי נתנו בה.
המשפחות מסרו הצהרות קשות על החיים לאחר מות ילדיהן ועל הטראומה שנגרמה להן.
לטבי עצמה לא נכחה באולם בעת גזר הדין הראשון.
היא המשיכה לטעון שהיא חפה מפשע.
מה היה המניע? גם המשפט לא סיפק תשובה ברורה
אחת השאלות שנותרו פתוחות היא מדוע.
לא הוכח בבית המשפט מניע יחיד וברור.
התביעה העלתה מספר אפשרויות, ובהן רצון בתשומת לב, צורך בהתרגשות, תחושת שליטה ואפשרות שהיא נהנתה להיות במרכזם של מצבי חירום.
נשמעו גם טענות לגבי קשר רגשי חזק שפיתחה עם רופא נשוי שעבד בבית החולים. בבית שלה נמצאו כתבים שבהם התייחסה אליו באהבה וביקשה את עזרתו.
לטבי הכחישה שקיימה איתו קשר רומנטי וטענה שגם ההסברים האלה אינם נכונים.
מבחינה משפטית, התביעה אינה חייבת להוכיח מניע כדי להרשיע אדם ברצח.
אבל מבחינת הציבור, היעדר תשובה לשאלה “למה?” רק הגדיל את המסתורין סביב הפרשה.
ואז התחילו להגיע שאלות קשות על הראיות הרפואיות
אחרי ההרשעה הסיפור לא הסתיים.
רופאים, סטטיסטיקאים וחוקרים החלו לבחון בפומבי חלק מהראיות שעליהן התבססה התביעה.
הוויכוח הגיע לשיא בפברואר 2025, כאשר קבוצה של 14 מומחים רפואיים בינלאומיים, בראשות הניאונטולוג הקנדי ד”ר שו לי, בחנה את המקרים והגיעה למסקנה הפוכה לחלוטין מזו שהוצגה במשפט.
הפאנל טען כי לא מצא ראיות רפואיות לכך שהתינוקות נרצחו או נפגעו במכוון.
לדבריהם, מקרי המוות וההתמוטטויות יכולים להיות מוסברים באמצעות מחלות טבעיות, סיבוכים רפואיים ובחלק מהמקרים טיפול רפואי לקוי.
ד”ר לי סיכם את ממצאי הצוות במילים חדות:
“לא מצאנו שום רצח.”
אבל הרשעה פלילית לא מתבטלת במסיבת עיתונאים
הממצאים החדשים עוררו סערה עצומה, אך הם לא שינו באופן אוטומטי את מצבה המשפטי של לטבי.
בית המשפט לערעורים כבר דחה ב 2024 ניסיון שלה לערער על ההרשעות המקוריות, ולאחר מכן דחה גם את הערעור הנוגע להרשעה מהמשפט החוזר.
הצוות המשפטי החדש שלה פנה ל־Criminal Cases Review Commission – הגוף העצמאי בבריטניה שמוסמך לבדוק הרשעות שבהן עולה חשד לעיוות דין ולהחזיר תיק לבית המשפט לערעורים אם הוא סבור שיש סיכוי ממשי שההרשעה לא תעמוד.
נכון לעדכון הרשמי מפברואר 2026, ה־CCRC אישר שהבדיקה של הרשעות לטבי מתנהלת ושמסמכים וחוות דעת מומחים נוספות התקבלו לאורך 2025 ותחילת 2026.
כלומר, נכון לעכשיו, לטבי עדיין מורשעת בכל העבירות שבהן נמצאה אשמה.
ובאוגוסט 2026 התקבלה החלטה חדשה לגבי תינוקות נוספים
במקביל להרשעות הקיימות, המשטרה בחנה גם מקרים נוספים שאינם חלק מהאישומים שבהם כבר הורשעה לטבי.
בינואר 2026 הודיע שירות התביעה הבריטי כי לאחר בחינת ראיות הנוגעות לתשעה תינוקות נוספים, הוא החליט לא להגיש נגדה אישומים חדשים, משום שהראיות לא עמדו ברף הנדרש להעמדה לדין.
משפחות של שישה מהתינוקות ביקשו בחינה מחודשת של ההחלטה.
ב־5 באוגוסט 2026 הודיע ה־CPS שגם לאחר בדיקה עצמאית נוספת הוחלט להשאיר את ההחלטה על כנה – ולא להגיש אישומים נוספים באותם שישה מקרים.
ההחלטה הזאת אינה מבטלת או משנה את ההרשעות הקודמות.
אבל היא מוסיפה עוד שכבה לפרשה שכבר הפכה לאחד הוויכוחים המשפטיים והרפואיים הבולטים בבריטניה.
אותה תמונת ילדות נראית היום אחרת לחלוטין
זו הסיבה שתמונת הילדות של לוסי לטבי מעוררת תגובה כל כך חזקה.
רואים ילדה שנראית רגילה לחלוטין.
אחר כך אחות צעירה שבחרה לעבוד עם תינוקות חולים.
אישה שקנתה בית קטן ליד בית החולים, יצאה עם חברות ורצתה להתקדם בקריירה.
ואז מגיעים לבית המשפט.
שבע הרשעות ברצח.
הרשעות בניסיונות רצח.
15 מאסרי עולם ללא אפשרות שחרור.
משפחות שאיבדו ילדים.
רופאים שאמרו במשך שנים שהם ניסו להתריע שמשהו אינו כשורה.
ומנגד – מומחים רפואיים בכירים שטוענים כעת שהראיות הרפואיות אינן מוכיחות רצח כלל.
זו בדיוק הסיבה שלא ניתן עוד לספר את סיפורה רק ככותרת פשוטה על “האישה המרושעת ביותר”.
לוסי לטבי היא כיום אישה שהורשעה ברצח שבעה תינוקות ובניסיונות לרצוח אחרים, והרשעותיה עומדות בתוקף. אבל במקביל מתקיים מאבק משפטי ורפואי משמעותי סביב השאלה אם הראיות שעליהן התבססו ההרשעות אכן מוכיחות שהתינוקות נרצחו.
והתשובה הסופית לשאלה הזאת עדיין עשויה להגיע מבית המשפט.
עד אז, אותה תמונה של ילדה מחייכת במדי בית הספר נשארת פתיח לאחד הסיפורים המצמררים – וגם השנויים ביותר במחלוקת – שידעה מערכת המשפט הבריטית בשנים האחרונות.