מערכת דיילי באזזבמשך שנים התרגלנו לחשוב על שבץ מוחי כעל אירוע שקורה בעיקר לאנשים מבוגרים.
אבל הנתונים מהשנים האחרונות מציירים תמונה מטרידה הרבה יותר.
רופאים מדווחים על יותר ויותר צעירים בשנות ה-20, ה-30 וה-40 לחייהם שמגיעים לחדרי המיון עם שבץ מוחי, לעיתים בלי שום סימן מוקדם ובלי להיראות כמו אנשים שנמצאים בסיכון גבוה.
חלקם פעילים.
חלקם במשקל תקין.
חלקם אפילו אינם מודעים לכך שיש להם גורם סיכון כלשהו.
דו”ח של המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית מצא שבין השנים 2020 ל-2022 נרשמה עלייה של כ-14.6 אחוזים בשיעור מקרי השבץ בקרב בני 18 עד 44.
המגמה מדאיגה מומחים, בעיקר משום ששבץ בגיל צעיר יכול להשפיע על עשרות שנים של חיים.
וכעת רופאים מנסים להבין מה עומד מאחוריה.
“אנחנו לא רגילים לחשוב על שבץ אצל בני 20”
ד”ר מוחמד אנדאני, מומחה לנוירולוגיה ולצנתורי מוח, סיפר כי בשנים האחרונות הוא נתקל במטופלים צעירים יותר מכפי שהיה רגיל לראות בעבר.
לדבריו, כאשר אדם בן 20 ומשהו מגיע עם שבץ, גם הצוות הרפואי מרגיש אחרת.
פשוט משום שזה לא הגיל שבו מצפים לראות מחלה כזו.
לאחרונה טיפל אנדאני בשתי נשים צעירות במיוחד, אחת בת 24 והשנייה בת 23.
לפי הסטנדרטים המקובלים, שתיהן נחשבו בריאות.
אלא שבשתיהן התרחש שבץ מוחי.
המקרים האלה מדגימים עד כמה מורכבת התופעה.
אין גורם אחד שאפשר להצביע עליו ולומר: זו הסיבה שיותר צעירים עוברים שבץ.
במקום זאת, נראה שמדובר בשילוב של מספר גורמים, חלקם מוכרים היטב וחלקם עדיין נמצאים תחת מחקר.
מה בעצם קורה בזמן שבץ מוחי?
שבץ מוחי מתרחש כאשר אספקת הדם לחלק מהמוח נפגעת.
ברוב המקרים מדובר בשבץ איסכמי, שבו קריש דם חוסם כלי דם שמוביל למוח.
כאשר תאי המוח אינם מקבלים מספיק חמצן, הם מתחילים להיפגע בתוך זמן קצר.
קיים גם שבץ דימומי, שבו כלי דם במוח נקרע וגורם לדימום.
בשני המצבים הזמן קריטי.
ככל שהטיפול מתעכב, כך עלול להיגרם נזק גדול יותר.
לכן המשפט שרופאים משתמשים בו שוב ושוב הוא פשוט:
“זמן הוא מוח”.
כל דקה יכולה להיות חשובה.
אצל שתי המטופלות הצעירות הקריש כנראה הגיע ממקום אחר
לדברי אנדאני, בשני המקרים של הנשים הצעירות שבהן טיפל, נראה היה שמדובר בשבץ תסחיפי.
כלומר, הקריש ככל הנראה לא נוצר בתוך כלי הדם של המוח עצמו.
הוא נוצר במקום אחר בגוף, נע דרך מחזור הדם ולבסוף הגיע למוח וחסם עורק.
שתי הנשים נטלו גלולות למניעת היריון.
גלולות מסוימות, במיוחד כאלה המכילות אסטרוגן, יכולות להעלות במידה מסוימת את הסיכון להיווצרות קרישי דם ולשבץ, בעיקר כאשר קיימים גורמי סיכון נוספים כמו עישון, מיגרנה עם אאורה, יתר לחץ דם או נטייה לקרישיות.
אצל המטופלת בת ה-23 התגלה גם מצב שנקרא PFO, או פתח סגלגל פתוח בלב.
חור קטן בלב שאנשים רבים כלל לא יודעים שיש להם
PFO הוא פתח קטן בין שני העליות בלב שנמצא אצל כל עובר ברחם ואמור להיסגר לאחר הלידה.
אצל חלק מהאנשים הוא נשאר פתוח.
רבים יכולים לחיות איתו כל חייהם בלי לדעת שהוא קיים ובלי לסבול משום בעיה.
אבל במקרים מסוימים הפתח יכול לאפשר לקריש לעבור מצד אחד של הלב לצד השני, לעקוף את המסלול שבו הוא עשוי להיעצר בריאות ולהמשיך ישירות לעבר המוח.
זו אחת הסיבות שרופאים מחפשים לעיתים גורמים לא שגרתיים כאשר אדם צעיר ובריא לכאורה עובר שבץ.
הסיבה הגדולה יותר עשויה להיות דווקא מוכרת מאוד
למרות המקרים החריגים, אנדאני אומר שההסבר הרחב יותר לעלייה בשבץ בקרב צעירים כנראה קשור בחלקו לגורמי סיכון ותיקים ומוכרים.
לחץ דם גבוה.
סוכרת.
כולסטרול גבוה.
השמנה.
עישון.
חוסר פעילות גופנית.
אלה גורמים שבעבר היו מזוהים בעיקר עם גיל מבוגר יותר.
הבעיה היא שהם מופיעים כיום בגילים צעירים יותר.
גם ה-CDC מציין כי העלייה בשבץ בקרב צעירים עשויה להיות קשורה לכך שיותר צעירים חיים עם השמנה, יתר לחץ דם וסוכרת.
הבעיה היא שחלק מהמצבים האלה יכולים להתפתח במשך שנים כמעט בלי תסמינים.
אדם יכול להרגיש מצוין ובכל זאת להסתובב עם לחץ דם גבוה.
לחץ דם גבוה הוא אחד האויבים הגדולים ביותר
יתר לחץ דם נחשב לאחד מגורמי הסיכון החשובים ביותר לשבץ מוחי.
כאשר לחץ הדם גבוה לאורך זמן, הוא מפעיל עומס על דפנות כלי הדם ועלול לגרום להן נזק.
הבעיה היא שלחץ דם גבוה מכונה לעיתים “הרוצח השקט”.
אנשים רבים אינם מרגישים דבר.
אין כאב.
אין בהכרח סחרחורת.
אין תמרור אזהרה ברור.
ולכן אדם בשנות ה-30 לחייו יכול להסתובב במשך שנים עם ערכים גבוהים בלי לדעת.
בדיקה פשוטה של לחץ הדם יכולה לגלות את הבעיה מוקדם.
גם אורח החיים המודרני עשוי לשחק תפקיד
רופאים בוחנים גם שינויים באורח החיים.
אנשים עובדים שעות ארוכות יותר, מבלים חלק גדול מהיום בישיבה, ישנים פחות ולעיתים חיים תחת לחץ מתמשך.
לחץ כרוני בפני עצמו אינו “גורם לשבץ” באופן פשוט וישיר, אבל הוא יכול להשפיע על גורמי סיכון אחרים.
אנשים שנמצאים תחת לחץ עשויים לישון פחות, להתאמן פחות, לאכול בצורה פחות בריאה, לעשן יותר או לפתח לחץ דם גבוה.
גם שעות ארוכות מול מחשב יכולות להפוך את היום להרבה פחות פעיל ממה שאנחנו חושבים.
אפשר ללכת לחדר הכושר כמה פעמים בשבוע ועדיין לבלות עשר שעות ביום כמעט בלי לזוז.
ומה לגבי משקאות אנרגיה?
אחת הנשים הצעירות שבהן טיפל אנדאני סיפרה שבתקופה שלפני השבץ היא עבדה שעות רבות והשתמשה בכמויות גדולות של קפאין כדי להישאר ערה.
אחד ממשקאות האנרגיה שנהגה לשתות הכיל כ-200 מ”ג קפאין בפחית.
לשם השוואה, עבור רוב המבוגרים הבריאים, צריכה יומית של עד כ-400 מ”ג קפאין נחשבת בדרך כלל לכמות שאינה צפויה לגרום לתופעות מסוכנות.
אבל זה לא אומר שכל אחד מגיב לקפאין באותה דרך.
משקאות אנרגיה יכולים להכיל כמויות גבוהות של קפאין ולעיתים חומרים ממריצים נוספים.
הם עלולים לגרום אצל חלק מהאנשים לעלייה בדופק ובלחץ הדם.
עם זאת, חשוב להדגיש שהמדע אינו קובע כיום שמשקאות אנרגיה הם הסיבה המרכזית לעלייה במקרי שבץ אצל צעירים.
המומחים עצמם אומרים שגורמי סיכון מוכרים כמו השמנה, יתר לחץ דם, עישון וחוסר פעילות גופנית כנראה משמעותיים הרבה יותר.
ומה לגבי תרופות ממריצות כמו אדרל?
גם השימוש בתרופות ממריצות לטיפול בהפרעת קשב וריכוז עלה לדיון.
תרופות כמו אדרל יכולות להעלות דופק ולחץ דם אצל חלק מהאנשים, ולכן הן נבדקות בהקשר של סיכון לבבי וכלי דם.
אלא שכאן התמונה רחוקה מלהיות חד משמעית.
לדברי אנדאני, המחקרים בנושא מעורבים.
רוב המחקרים לא מצאו קשר חזק וברור בין שימוש רפואי בתרופות כאלה לבין שבץ מוחי, בעוד שמחקרים אחרים העלו אפשרות לקשר במצבים מסוימים.
לכן אין סיבה לאנשים שנוטלים תרופה שנרשמה להם להפסיק אותה על דעת עצמם.
כל שינוי בתרופה צריך להיעשות מול רופא.
גם צעירים צריכים לדעת לזהות את הסימנים
אחת הסכנות הגדולות ביותר בשבץ אצל צעירים היא דווקא הגיל שלהם.
כאשר אדם בן 70 פתאום מתקשה לדבר או מזיז צד אחד של הגוף, אנשים סביבו עשויים לחשוב מיד על שבץ.
אבל כאשר אותו דבר קורה לאדם בן 27, קל יותר לחפש הסבר אחר.
אולי הוא עייף.
אולי שתה יותר מדי.
אולי זו מיגרנה.
אולי התקף חרדה.
העיכוב הזה יכול להיות מסוכן.
הסימנים הקלאסיים של שבץ יכולים לכלול צניחה פתאומית של צד אחד בפנים, חולשה או חוסר תחושה ביד או ברגל, במיוחד בצד אחד של הגוף, וקושי פתאומי בדיבור או בהבנת דיבור.
יכולים להופיע גם בעיות ראייה פתאומיות, סחרחורת, חוסר שיווי משקל, קושי בהליכה או כאב ראש חזק במיוחד שמופיע בפתאומיות.
אם אחד מהסימנים האלה מופיע, לא מחכים לראות אם הוא יעבור.
מזעיקים עזרה רפואית מיד.
גם אם הסימפטומים נעלמו אחרי כמה דקות, אסור להתעלם
יש אנשים שחווים אירוע מוחי חולף, המכונה TIA או “מיני שבץ”.
התסמינים יכולים להיראות בדיוק כמו שבץ מוחי ולאחר מכן להיעלם.
זו בדיוק הסיבה שקל להתעלם מהם.
אבל TIA יכול להיות אזהרה משמעותית לכך ששבץ מלא עלול להתרחש בהמשך.
לכן גם אם החולשה, הדיבור המבולבל או בעיית הראייה עברו לאחר מספר דקות, עדיין צריך להיבדק בדחיפות.
“אני צעיר ובריא” כבר לא מספיק
המסר המרכזי של המומחים אינו שאנשים צעירים צריכים לחיות בפחד.
שבץ עדיין נפוץ הרבה יותר בגילים מבוגרים.
אבל גיל צעיר אינו שכפ”ץ.
למעשה, ה-CDC מעריך שחלק משמעותי ממקרי השבץ מתרחשים גם אצל אנשים צעירים ובגיל הביניים.
רבים מגורמי הסיכון ניתנים לבדיקה ולטיפול.
אפשר לבדוק לחץ דם.
אפשר לבדוק כולסטרול וסוכר.
אפשר להפסיק לעשן.
אפשר להגביר פעילות גופנית.
אפשר לטפל בהשמנה ובסוכרת.
ואפשר לדבר עם רופא על היסטוריה משפחתית, מיגרנות, נטייה לקרישי דם, אמצעי מניעה הורמונליים או מצבים רפואיים אחרים שעלולים להשפיע על הסיכון.
הדבר החשוב ביותר הוא לא להתעלם
שבץ מוחי יכול לשנות חיים בתוך דקות.
הוא יכול לפגוע בדיבור, בתנועה, בזיכרון וביכולת לבצע פעולות יומיומיות פשוטות.
אצל אדם בן 25 או 35, המשמעות יכולה להיות עשרות שנים של שיקום והתמודדות עם נכות.
אבל החדשות הטובות הן שהרפואה היום יכולה לעשות הרבה יותר מבעבר, במיוחד כאשר האדם מגיע לטיפול במהירות.
טיפולים מסוימים יכולים להמיס קרישי דם, ובמקרים מתאימים ניתן לבצע צנתור מוחי כדי לשלוף את הקריש מתוך כלי הדם.
אבל כל זה תלוי בזמן.
לכן אם יש מסר אחד שחשוב לזכור מהעלייה המדאיגה במקרי שבץ אצל צעירים, הוא זה:
אל תניחו שאתם צעירים מדי.
אם הפנים צונחות בצד אחד, אם יד אחת פתאום חלשה, אם הדיבור משתבש או אם מופיע סימפטום נוירולוגי פתאומי אחר, פנו לעזרה רפואית מיד.
לא בעוד שעה.
לא אחרי שתישנו קצת.
לא אחרי שתבדקו בגוגל.
מיד.
כי כשמדובר בשבץ מוחי, כל דקה יכולה לעשות את ההבדל בין החלמה מלאה לבין נזק שמשנה חיים.