חברים לכיתה הבחינו ב'ריח' בין רגליה של ילדה – שבועות לאחר מכן היא נלחמת על חייה בחדר המיון

סיפורים על בריונות הופכים יותר ויותר שכיחים. נראה שבכל יום, יש מקרה חדש של נער או נערה שהופכים קורבן לבריונות כל כך קשה שהם כבר לא רוצים לחיות. זו סיטואציה נוראית ועצובה עבור כל מי שמעורב.

קשה להבין שאירועים כאלה מתרחשים כאשר הורים ומורים פשוט צופים – אנשים מבוגרים צריכים לקחת את נושא הבריונות ברצינות.

מדי שנה, יותר מ 20% מהתלמידים בארצות הברית מדווחים על בריונות. והמספר הזה רק עולה ועולה – ובריונות מתרחשת בכל רחבי העולם. והאמת, אפילו תלמיד אחד זה יותר מדי.

בנוסף לעובדה שהם קורבן לבריונות, בדרך כלל זה הקורבן שנפגע כאשר מבוגרים מתערבים.

נדיר שהבריון נענש או נאלץ לעזוב את בית הספר, בזמן שהילד שהיה הקורבן הוא זה שמסומן כגורם לצרות על ידי תלמידים אחרים ומבוגרים.

בספטמבר האחרון, לי דייבי שיתפה את הסיפור של משפחתה בפייסבוק.

עם צער רב ואומץ גדול היא בסוף החליטה לשתף את הדברים הנוראיים שהבת שלה נאלצה לעבור.

הנה הדברים שכתבה:

"הילדה היפיפייה שלנו הייתה קורבן לבריונות איומה בבית הספר. אלה היו 7 חודשים פרטיים מאוד עבורנו, כשהתמודדנו עם עזה, המשפחה הקרובה בלבד. 

בעידן הזה של רשתות חברתיות, ילדים (בגלל שהם ילדים) חושבים שזה בסדר לשלוח הודעות מלאות שנאה (אלי גם יחד עם הורים שלא מוכנים לקחת אחריות) בלי שיהיו להן השלכות. 

קיבלתי שיחות טלפון מהילדים האלה שקראו לי 'זקנה בלה' בגלל שהגנתי על הבת שלנו, ניגשתי להורים והתחננתי בפניהם שידברו עם הילדים שלהם ויבקשו מהם להפסיק. 

אפילו ניגשתי לילדים עצמם, אבל אוימתי על ידי ההורים שלהם שיפנו למשטרה ויגישו נגדי תלונה על הטרדה".

מה עם מה שמגיע לילדים שלנו?

"משרד החינוך לא משעה ילדים מבית הספר בגלל בריונות, כפי שהם אומרים: 'לכל ילד מגיע לקבל חינוך…'

היא נשלחה הביתה מספר פעמים אחרי שפגעה בעצמה בבית הספר. אסור לה להחזיק מחדד עפרונות מכיוון שהיא לוקחת את הלהב וחותכת את עצמה. 

ממשרד החינוך נאמר לי: 'את צריכה ללמד את הילדה שלך איך להתמודד עם הבריונים'. כן, זה מה שהם אמרו לי. 

הם צילמו את הילדה שלנו יושבת בשולחן שלה בכיתה, כשהרגליים שלה עם פיסוק קטן, יחד עם כותרת 'נחמדה' על הריח שלה. 

הם העלו את הסרטון לסנאפצ'ט. ביליתי 90 דקות עם המשטרה בזמן שהם ניסו לקבוע אם הסרטון הזה מטריד או פורנוגרפי. כן, ילדים בני 12 יכולים לעמוד לדין אם התוכן מתאים לקריטריון מסוים".

"למרבה הצער הסרטון של הבת שלנו לא התאים לקריטריון, אבל היא הייתה מושא ללעג. ההשלכות? הילדה שהעלתה את הסרטון איבדה את זמן המשחק שלה. מי שצילם את הסרטון? כלום, בגלל שאף אחד לא גילה מי זה היה.

זה בסדר לתקוף מילולית בבית הספר בגלל שהם יכולים לצאת מזה דרך מסך: אז תחשבו שאותו הדבר יקרה בעולם האמיתי.

בשבוע שעבר, בילינו יותר מ 5 שעות בחדר המיון, עם פסיכיאטרים, רופאים ואחיות בגלל שהילדה שלנו 'תכננה להתאבד'. ביום שלישי, אני אהיה בבית המשפט כדי לבקש צו הרחקה נגד ילדה בת 12 כדי לשמור את הבריונות שלה הרחק מהבת שלנו – הכל בגלל שהורים לא לוקחים אחריות על ילדים ובתי הספר מוגבלים במה שהם יכולים לעשות".

לבית הספר יש תכנית בטיחות לקורבן הבריונות, הילדה שלנו, והבריון?

"כל מה שהיא איבדה היה זמן הפסקה וארוחת צהריים. זה עונש של תינוקות.

בבקשה, בעידן הנוראי הזה של רשתות חברתיות (או אנטי-רשתות חברתיות כפי שאנחנו קוראים לזה), בדקו את ההודעות של הילדים שלכם. המכשירים שלהם הם מותרות, לא יותר, לא פחות, אז בבקשה בדקו שהם מנומסים ומכבדים בהודעות שלהם. למדו את הילדים שלכם 'לדבר', לא להשתמש בהודעות טקסט או רשתות חברתיות כדי להראות את ההבדלים שלהם.

בריונות משפיעה על כל המשפחה, לא רק הקורבן. זה חייב להיפסק וזה חייב להיפסק עכשיו! תרגישו חופשי לשתף".