הבעל ראה את חמתו מותשת על רצפת המטבח – ליבו נשבר לרסיסים כשהבין מדוע היא יושבת שם

אבל שבע שנים אל תוך הנישואים, החיים קיבלו שינוי דרמטי. אשתו של סקוט אובחנה עם לוקמיה. היא הייתה בת 30 בלבד.

ומתוך הטרגדיה הזו סקוט למד משהו חשוב, משהו שעכשיו הוא רוצה לשתף כדי לעזור לאחרים.

הנה מכתבו שובר הלב של סקוט:

זאת שרון.

היא לימדה אותי שחשוב לראות אנשים כפי שהם ולא כפי שאתם מצפים שיהיו.

כשפגשתי לראשונה את החמה שלי לשעבר התקשתי להבין אותה בגלל המבטא הכבד שלה. והיא הייתה קצת שתלטנית, אבל בצורה מנומסת. אבל ידעתי שהיא חשובה מאוד לאהבה של חיי, אז קיבלתי אותה בלית ברירה כפי שרובנו עושים כשמכריחים עלינו משפחה. 

אחרי 7 שנים עדיין לא ממש הכרתי אותה.

כשאשתי לשעבר חלתה בלוקמיה בגיל 30, כשנתנו לה 10% לחיות שנה, כשעולמנו התנפץ והשתנה לנצח, שרון בשקט בשקט נכנסה לתפקיד אליו נולדה. היא עברה לגור איתנו, יחד עם בעלה, נכה מלחמת ויאטנם בו היא מטפלת במשך כל היום, והפכה למטפלת האישית של אשתי גם.

במשך שנתיים היא קנתה את המצרכים, בישלה כל ארוחה, עשתה את הכביסה, ניקתה, הסיעה את בעלה ואת אשתי למאות הפגישות אצל הרופא, מיינה עשרות אלפי כדורים, ווידאה שהם לוקחים אותם בזמן. 

והיא עשתה את זה כשהיא עצמה אובחנה עם סרטן בזמן שהיא טיפלה בכל שאר האנשים. בזמן שהיא עברה ניתוח לכריתת שד. בזמן שעברה טיפולי כימותרפיה. 

היא מזמזת לעצמה כשהיא עובדת. היא מדברת אל עצמה כשאין אף אחד בסביבה שיקשיב, והיא עוברת את היום בענווה וצניעות. 

צילמתי את התמונה הזו לפני שיצאתי לעבודה. היא לא ידעה שאני שם. 

כך חברים, נראית גדולה ברגע שקט. מחכה לשיבולת השועל שתתבשל עבור בתה בפעם ה 300 מאז שהיא חלתה. השיער שלה נשר מטיפולי הכימותרפיה שלה. היא סירבה להפסיק לטפל בה למרות הכל.

לא כולם זוכים לקבל גיבור על אמיתי בחיים שלהם. ועבור זה אני מלא בהכרת תודה בכל יום. 

אני חושב שכולנו יכולים ללמוד משהו מסיפורו המרגש של סקוט. תמיד יהיו לנו אנשים בחיים, חלקם במשפחה שלנו, שלא תמיד נסתדר או נאהב. אבל שמירה על ראש פתוח היא הכרחית. אחרי שנים שלא הסתדר עם החמה שלו, סקוט סוף סוף הבין איזו אישה מדהימה היא.