מערכת דיילי באזזאם היו אומרים לכם שנותרה לכם רק ארוחה אחת לאכול במשך כל חייכם, מה הייתם בוחרים?
סטייק עסיסי עם צ’יפס? פיצה? מנה שאמא נהגה להכין כשהייתם ילדים? אולי גלידה, המבורגר או דווקא משהו פשוט שמזכיר לכם את הבית?
עבור רוב האנשים זו בסך הכול שאלה מסקרנת שאפשר להעלות סביב שולחן האוכל. אבל עבור אסירים שנידונו למוות בארצות הברית, הבחירה בארוחה האחרונה יכולה להיות מציאותית מאוד.
וכעת חוקרים ופסיכולוגים טוענים שהמאכלים שאדם בוחר ברגע כזה יכולים לספר לא מעט על הזיכרונות שלו, על המזונות שמעניקים לו תחושת ביטחון ואפילו על הדרך שבה בני אדם מגיבים ללחץ ולידיעה שהעתיד שלהם עומד להסתיים.
הארוחה האחרונה אינה זהה בכל מדינה
בארצות הברית קיימים הבדלים בין המדינות בכל הנוגע למה שאסיר שממתין להוצאה להורג רשאי לבקש כארוחה אחרונה.
בחלק מהמקומות קיימת מגבלת מחיר, ובאחרים מותר לבחור רק מזונות שאפשר להכין במתקני הכלא או להשיג מספקים מקומיים.
הכללים גם השתנו עם השנים.
אחד המקרים המפורסמים התרחש בטקסס בשנת 2011, כאשר לורנס ראסל ברואר הזמין ארוחה עצומה שכללה מגוון גדול של מנות, אך כאשר האוכל הגיע הוא הודיע שאינו רעב ולא אכל אותו.
המקרה עורר כעס רב, ובעקבותיו ביטלה טקסס את המסורת שאפשרה לאסירים לבחור באופן חופשי את הארוחה האחרונה שלהם.
אבל מעבר לסיפורים החריגים, חוקרים רצו לדעת משהו אחר:
כאשר אדם יודע בוודאות שזו הארוחה האחרונה שלו, מה הוא באמת רוצה לאכול?
החוקרים בדקו מאות ארוחות אחרונות
בריאן ואנסינק, קווין קניפין ומיצורו שימיזו מאוניברסיטת קורנל בחנו את בקשות המזון של 247 אנשים שהוצאו להורג בארצות הברית בין 2002 ל־2006.
במקום להסתמך על סיפורים בודדים, הם אספו נתונים אמיתיים על הארוחות שביקשו האסירים ובדקו אילו סוגי מזון חזרו שוב ושוב.
התוצאות פורסמו בכתב העת האקדמי Appetite.
ומה שהם גילו היה ברור למדי:
כאשר אנשים בוחרים ארוחה שהם יודעים שתהיה האחרונה שלהם, הם בדרך כלל אינם חושבים על סלט, דיאטה או תפריט מאוזן.
הארוחה הממוצעת הכילה כמעט 2,800 קלוריות
לפי המחקר, הארוחה האחרונה הממוצעת הכילה כ־2,756 קלוריות.
בארוחה אחת.
היא גם כללה בממוצע בערך פי 2.5 מכמות המנות היומית המומלצת של חלבון ושומן.
המאכלים שחזרו בתדירות הגבוהה ביותר היו עתירי קלוריות: 83.9% מהבקשות כללו בשר, 67.9% מזון מטוגן, 66.3% קינוחים ו־60% משקאות קלים.
כמעט 40% מהאסירים ביקשו גם מוצרי מזון או משקאות של מותגים מסוימים.
לעומת זאת, פירות וירקות היו הרבה פחות פופולריים.
במחקר המקורי לא הופיעה אפילו בקשה אחת לארוחה שהוגדרה במפורש כצמחונית, וגם מזונות כמו טופו ויוגורט לא הופיעו בבחירות שנבדקו.
עוף מטוגן, המבורגרים, מילקשייק וגלידה חוזרים שוב ושוב
כאשר בוחנים את הרשימות, קשה לפספס את הדפוס.
עוף מטוגן.
המבורגרים.
סטייק.
צ’יפס.
גלידה.
מילקשייק.
משקאות קלים.
כל אלה מופיעים שוב ושוב בארוחות האחרונות.
במחקרים ובדיווחים על הנתונים נמצא כי עוף היה אחד מסוגי הבשר המבוקשים ביותר, ואחריו המבורגרים וסטייקים. גם מזון מהיר ומותגים מוכרים הופיעו בבקשות.
אבל ייתכן שהסיבה לכך אינה רק שהמאכלים האלה טעימים במיוחד.
לפעמים אנחנו לא באמת בוחרים רק אוכל – אנחנו בוחרים זיכרון
פסיכולוגית המזון פרופ’ ג’יין אוגדן מסבירה שמזון יכול להיות קשור בעוצמה רבה לזיכרונות מהחיים שלנו.
לדבריה, מאכלים יכולים לשאת איתם משמעויות מורכבות שמקורן בילדות, אבל גם ברגעים חשובים אחרים: התאהבות, חגיגות משפחתיות, חופשות, אירועים מיוחדים ואפילו תקופות של אובדן או צער.
ריח, טעם או מראה של מנה מוכרת יכולים להחזיר אדם כמעט מיד לזמן ולמקום אחר.
לכן אדם שבוחר בארוחה האחרונה שלו מאכל שאמו נהגה להכין כשהיה ילד, למשל, עשוי לא לבחור רק בגלל הטעם.
ייתכן שהוא בוחר בתחושת הבית, הביטחון או הזיכרון שמגיעים יחד עם המנה.
באופן דומה, אדם יכול לבחור מנה שאכל עם אדם אהוב, מזון שהיה עבורו פינוק נדיר או מוצר מסוים שמזכיר לו תקופה מאושרת יותר בחייו.
אפילו המותג יכול להיות חשוב
המחקר מצא שכמעט ארבעה מכל עשרה אסירים ביקשו מותג מסוים של מזון או משקה.
הפרט הזה עשוי להיראות חסר משמעות, אבל מבחינת החוקרים גם הוא יכול להיות קשור למוכרות ולנחמה.
אם אדם שתה מותג מסוים של משקה במשך כל חייו או אכל מוצר מסוים מאז הילדות, הגרסה המוכרת יכולה לקבל משמעות מיוחדת ברגע של לחץ קיצוני.
אחד הסיפורים המצוטטים בנושא ממחיש עד כמה הפרט הזה יכול להיות חשוב.
אסיר אחד ביקש SpaghettiOs, אבל קיבל במקום זאת ספגטי רגיל. בדבריו האחרונים הוא התלונן שלא קיבל את מה שביקש ורצה שהתקשורת תדע על כך.
ומה קורה כשאנחנו נמצאים תחת לחץ קיצוני?
החוקרים מצאו שהבחירות בארוחות האחרונות מתאימות גם למה שידוע על הקשר שבין מתח לבין מזון.
כאשר אנשים נמצאים במצבים של חוסר ודאות או לחץ גדול, הם עשויים להימשך יותר למאכלים עתירי שומן, סוכר וקלוריות.
מזונות כאלה נתפסים לעיתים כ”מזונות נחמה” ויכולים להיות קשורים אצלנו לחוויות מוכרות וחיוביות מהעבר.
המחקר על הארוחות האחרונות העלה אפשרות שהידיעה שאין עוד עתיד לתכנן עבורו משנה גם את הדרך שבה אנשים חושבים על אוכל.
אם זו באמת הארוחה האחרונה, אין עוד משמעות לשאלה כמה קלוריות היא מכילה או כיצד היא תשפיע על המשקל בעוד כמה חודשים.
במקום לחשוב על ההשלכות העתידיות, הבחירה יכולה לעבור למזון שמעניק את ההנאה, הנחמה או תחושת המוכרות הגדולה ביותר באותו רגע.
ומה הבחירה שלכם הייתה אומרת עליכם?
פרופ’ אוגדן מדגישה שמשמעות של מזון היא אישית מאוד.
אותה מנה יכולה להזכיר לאדם אחד יום הולדת שמח בילדות, ולאדם אחר תקופה קשה לחלוטין.
לכן אין נוסחה פשוטה שלפיה מי שבוחר פיצה הוא בעל אישיות מסוימת ומי שבוחר סטייק הוא אדם מסוג אחר.
אבל הארוחה שאדם בוחר יכולה להצביע על המקומות, האנשים והזיכרונות שאליהם הוא רוצה לחזור ברגע משמעותי במיוחד.
זו אולי הסיבה לכך שהארוחות האחרונות שנבדקו במחקר היו מלאות בבשר, מזונות מטוגנים, קינוחים, גלידה, משקאות קלים ומותגים מוכרים – מאכלים שרבים מאיתנו מקשרים עם פינוק, ילדות, חגיגות או נחמה.
אז נסו לענות לעצמכם על השאלה:
אם הייתם יכולים לבחור עכשיו ארוחה אחת בלבד, בלי לחשוב על קלוריות, בריאות או מחר – מה הייתם שמים על הצלחת?
התשובה אולי תגלה פחות על המאכל האהוב עליכם ויותר על המקום בחיים שלכם שאליו הייתם רוצים לחזור בפעם האחרונה.