מערכת דיילי באזזזה מסוג הדברים שרובנו עושים כמעט בלי לחשוב.
לפני שהולכים לישון מחברים את הטלפון למטען, מניחים אותו ליד המיטה – ולמחרת בבוקר הסוללה מלאה והשעון המעורר מוכן לצלצל.
אבל עבור נער בן 16 מאוקלהומה שבארצות הברית, פעולה יומיומית לחלוטין הפכה בתוך שניות לאירוע שכמעט עלה לו בחייו.
רייס אוגדאל ישן במיטתו כשהטלפון שלו נטען בסמוך אליו. בשלב מסוים במהלך הלילה הוא התהפך במיטה, ושרשרת המתכת שענד סביב צווארו באה במגע עם החלקים החשופים של תקע המטען.
בתוך רגע נוצר מגע חשמלי.
הנער הרגיש זרם עובר בגופו, ראה ניצוצות ליד צווארו והיה משוכנע שהוא עומד למות.
אמו, דניאל דייוויס, התעוררה לקול הצעקות של בנה.
כשהיא יצאה אליו וראתה את סימני הכוויות סביב צווארו, היא הבינה שמשהו חמור מאוד קרה.
עכשיו היא משתפת את הסיפור בתקווה שאנשים אחרים ישנו הרגל קטן אחד ליד המיטה – לפני שמקרה דומה יסתיים בצורה טראגית הרבה יותר.
היא התעוררה לקול הבן שלה צועק “אמא”
האירוע התרחש בבוקר 20 באפריל 2024.
דניאל ישנה כאשר לפתע שמעה את רייס, שהיה אז בן 16, צועק לעברה.
היא קמה במהירות ומצאה אותו עומד במסדרון.
כמעט מיד הבחינה בסימנים חריגים סביב צווארו.
רייס סיפר לה שהוא התחשמל.
רגעים קודם לכן הוא ישן במיטה, כשהטלפון שלו מחובר למטען כדי לוודא שתהיה לו מספיק סוללה ושהשעון המעורר יפעל בבוקר לפני בית הספר.
כמו בני נוער רבים, הטלפון והמטען היו קרובים אליו בזמן השינה.
ואז הוא פשוט התהפך כדי למצוא תנוחה נוחה יותר.
משהו נפל על המיטה.
מה שקרה בשניות שלאחר מכן היה אירוע שהמשפחה לא תשכח.
שרשרת המתכת נגעה במטען – ונוצר מעגל חשמלי סביב צווארו
לפי תיאור המשפחה, שרשרת המתכת שרייס ענד באותו לילה באה במגע עם החלקים המתכתיים החשופים של תקע המטען שהיה מחובר לכבל מאריך.
המתכת אפשרה לזרם החשמלי לעבור דרך השרשרת.
מכיוון שהשרשרת הקיפה את צווארו, היא התחממה במהירות עצומה וגרמה לכוויות קשות לאורך האזור שבו הייתה מונחת.
אמו תיארה את המצב כאילו השרשרת יצרה למעשה מעגל סביב צווארו.
וזה קרה מהר.
לדברי רייס, האירוע כולו נמשך שניות בלבד.
אבל מבחינתו, אותן שניות הרגישו הרבה יותר ארוכות.
הוא נשאר בהכרה בזמן שהזרם עבר בו.
הוא חש כאב בכל הגוף, ראה ניצוצות באזור צווארו והיה משוכנע שזה הרגע שבו חייו עומדים להסתיים.
הוא ראה ניצוצות יוצאים מהצוואר שלו
קשה לדמיין את רמת הפחד שנער בן 16 חווה כשהוא מתעורר מתוך שינה ומבין שחשמל עובר בגופו.
רייס סיפר לאמו שהוא ראה במו עיניו ניצוצות באזור השרשרת.
כל הגוף כאב לו.
הוא ידע שמשהו מסוכן מתרחש – אבל גם נשאר מודע מספיק כדי להזעיק את אמו.
וזה, בדיעבד, היה אחד הדברים שעשויים היו לעשות את ההבדל.
אמו אמרה מאוחר יותר שהמשפחה אסירת תודה על כך שהוא הצליח להישאר בהכרה ולקרוא לעזרה.
מבחינתה, קשה שלא לחשוב מה היה קורה אילו רייס היה מאבד את הכרתו בזמן האירוע ולא היה מסוגל להתריע בפני איש.
לאחר שראתה את מצבו, דניאל לא חיכתה.
היא לקחה את בנה במהירות לבית החולים Integris Health Baptist Medical Center באוקלהומה.
הרופאים הסתכלו על הכוויות – ואז הגיעה הבשורה המבהילה
בבית החולים נבדק רייס על ידי הצוות הרפואי.
לפי הדיווח, הרופאים קבעו שהוא סבל מכוויות בדרגות שונות, כולל כוויות קשות במיוחד.
עוד נאמר למשפחה שההתחשמלות הייתה חזקה מספיק כדי שהאירוע יכול היה להסתיים במותו.
הסימנים שנותרו על גופו המחישו בצורה מצמררת בדיוק מה התרחש.
הכוויות השתרעו על חלק גדול מצווארו, מאזור הסנטר ועד לעצם הבריח.
ואולי הפרט המטריד ביותר היה הצורה שלהן.
על עורו של הנער ניתן היה ממש לראות את המסלול שבו הייתה השרשרת.
המתכת שהייתה רגע קודם לכן בסך הכול תכשיט הפכה, בעקבות המגע החשמלי, למקור של חום ופגיעה קשה.
פעולה שרובנו עושים בכל לילה
אחת הסיבות שהסיפור עורר כל כך הרבה תשומת לב היא שלא מדובר בסיטואציה שנשמעת חריגה במיוחד.
לא הייתה כאן התעסקות מכוונת בחשמל.
רייס לא ניסה לפרק מטען.
הוא לא הכניס חפץ לשקע.
הוא לא ביצע “אתגר” מסוכן שראה ברשת.
הוא פשוט ישן ליד טלפון שהיה בטעינה.
זו בדיוק הסיבה שאמו החליטה לספר את הסיפור.
טלפונים נמצאים כיום כמעט בכל חדר שינה. אנשים משתמשים בהם כשעון מעורר, גוללים ברשת לפני השינה ולעיתים משאירים אותם על המיטה או ממש ליד הכרית בזמן שהם מחוברים לחשמל.
מבחינת דניאל, אחרי מה שקרה לבנה, שום הודעה, התראה או צורך לבדוק את הטלפון אינו שווה את הסיכון שבהשארתו במקום שבו הוא עלול לבוא במגע עם הגוף בזמן השינה.
לא רק הטלפון – גם הכבלים והמאריכים חשובים
דניאל מבקשת מאנשים לשים לב גם לאופן שבו המטענים והכבלים מסודרים ליד המיטה.
במקרה של בנה, המטען היה מחובר לכבל מאריך, והיא אף המליצה לאחרים להימנע ככל האפשר משימוש בכבלים מאריכים בסיטואציות כאלה.
גם גופי בטיחות מזהירים שיש להשתמש בכבלים מאריכים בצורה נכונה ורק למטרה שלשמה נועדו.
הוועדה האמריקאית לבטיחות מוצרי צריכה, CPSC, מדגישה שכבלים מאריכים אינם תחליף לחיווט קבוע ושיש לבדוק אותם באופן קבוע לאיתור נזקים, שחיקה או חיבורים פגומים. שימוש לא נכון בכבל מאריך עלול ליצור סיכוני שריפה והתחשמלות.
ה־Electrical Safety Foundation International ממליץ גם שלא להשתמש בכבלים פגומים, לוודא שהכבל מתאים להספק הנדרש ולא להעמיס עליו מעבר ליכולת שלו.
למה לא כדאי לישון עם הטלפון על המיטה?
המקרה של רייס היה חריג מאוד ונבע משילוב נסיבות ספציפי – מטען, חלקים מתכתיים חשופים ושרשרת מתכת.
אבל קיימות סיבות נוספות לכך שמומלץ להשאיר מכשירים נטענים מחוץ למיטה בזמן השינה.
מכשירים אלקטרוניים ומטענים יכולים להתחמם בזמן השימוש והטעינה.
כאשר טלפון נמצא מתחת לכרית או מכוסה בשמיכה, החום עלול להתקשות להתפזר.
גם ESFI ממליץ להשאיר טלפונים וטאבלטים על שידה ולא בתוך המיטה, ומזהיר שמכשירים שמתחממים כאשר הם מכוסים בכריות ובשמיכות עלולים ליצור סכנה.
ה־CPSC מציין באופן כללי כי התקבלו לאורך השנים דיווחים על סיכונים הקשורים לסוללות ולמטענים, בהם התחממות, אש, כוויות והתחשמלות.
זה לא אומר שכל מטען ליד המיטה מסוכן או שכל טלפון בטעינה עומד לגרום לתאונה.
אבל כמו במקרה של רייס, לפעמים מספיק שילוב נדיר של נסיבות כדי להפוך הרגל יומיומי למצב מסוכן.
“הוא יכול היה למות באותו לילה”
עבור דניאל, המחשבה הזאת עדיין קשה.
היא יודעת שהסיפור יכול היה להסתיים אחרת לחלוטין.
בנה היה בהכרה.
הוא הצליח להבין מה קורה.
הוא הצליח להגיע אליה.
והוא קיבל טיפול רפואי.
אבל מבחינת האם, אין שום דבר מובן מאליו בכך שהוא יצא מהאירוע בחיים.
לדבריה, הוא יכול היה בקלות למות באותו לילה.
העובדה שהיה מסוגל להתריע בפניה היא משהו שהיא מודה עליו עד היום.
הצלקות נשארו – וגם המודעות השתנתה
האירוע הותיר סימנים פיזיים ברורים על צווארו של רייס.
לפי אמו, ניתן היה לראות את דפוס השרשרת על העור בעקבות הכוויות.
אבל התאונה השפיעה עליו גם בצורה אחרת.
דניאל סיפרה שבנה הפך מודע הרבה יותר למה שהוא עושה ולאופן שבו הוא משתמש במכשירים ובחשמל סביבו.
וזה אולי אחד הלקחים החשובים ביותר מהסיפור.
רוב התאונות הביתיות אינן מתחילות מפעולה שנראית מסוכנת במיוחד.
דווקא בגלל שאנחנו מבצעים פעולות מסוימות מאות ואלפי פעמים בלי שיקרה דבר, אנחנו מפסיקים לחשוב עליהן.
מטען ליד המיטה?
נורמלי.
כבל מאריך?
נמצא כמעט בכל בית.
שרשרת מתכת?
תכשיט יומיומי.
אבל כאשר כמה דברים כאלה מתחברים יחד בדרך הלא נכונה, עלולה להיווצר סכנה שאף אחד לא ציפה לה.
כמה הרגלים קטנים שכדאי לאמץ
אחרי הסיפור של רייס, אין צורך להיבהל בכל פעם שמטעינים את הטלפון.
אבל בהחלט אפשר לנצל אותו כתזכורת לכמה כללי בטיחות פשוטים.
עדיף להטעין את הטלפון על משטח יציב כמו שידה או שולחן ולא על המיטה עצמה.
כדאי לבדוק מדי פעם את המטען, התקע והכבל ולוודא שאין חוטים חשופים, חלקים שבורים, חיבורים רופפים או סימני התחממות.
מטען או כבל שנראים פגומים אינם משהו שכדאי “לסחוב איתו עוד קצת”.
גם כבלים מאריכים צריכים להיות תקינים ומתאימים לשימוש, ולא להפוך לפתרון קבוע במקום שקע חשמל מתאים.
ובעיקר – אל תשאירו חיבורים חשמליים חשופים במקום שבו הם יכולים לבוא במגע עם תכשיטי מתכת או עם הגוף בזמן שאתם ישנים.
אמא אחת רוצה שהסיפור של בנה ימנע את התאונה הבאה
דניאל לא יכולה לשנות את מה שקרה לרייס.
הצלקות כבר שם, והזיכרון של אותו בוקר כנראה יישאר עם המשפחה עוד שנים.
אבל היא כן יכולה להפוך את החוויה שלהם לאזהרה לאחרים.
והמסר שלה פשוט:
שימו לב איפה נמצא הטלפון בזמן שהוא נטען.
שימו לב למטענים ולכבלים שסביבכם.
ואל תניחו שמשהו בטוח רק מפני שעשיתם אותו מאות פעמים בעבר.
רייס היה בסך הכול נער שישן במיטה לפני יום לימודים רגיל.
הוא חיבר את הטלפון לחשמל כדי שהשעון המעורר יעבוד בבוקר.
כמה שעות מאוחר יותר הוא התעורר כשהוא מתחשמל, רואה ניצוצות ליד צווארו וחושב שהוא עומד למות.
הפעם הסיפור הסתיים בכך שהוא שרד וחזר למשפחתו.
אבל אמו יודעת היטב שזה יכול היה להיגמר אחרת.
ולפעמים כל מה שנדרש כדי למנוע את התאונה הבאה הוא להזיז את הטלפון מהמיטה לשידה שנמצאת כמה סנטימטרים משם.
שתפו את הסיפור הזה עם הורים ובני נוער – רובנו מטעינים את הטלפון בכל לילה, אבל מעטים חושבים על מה שעלול לקרות כשמטען, מתכת והמיטה נפגשים בדרך הלא נכונה.