במבט ראשון, אין שום דבר חריג בתמונה הזאת.
שישה חברים מחייכים אל המצלמה במהלך טיול בטבע בצ'ילה.
כולם צמודים זה לזה כדי להיכנס לפריים.
מאחוריהם שביל הררי, צמחייה ירוקה ומטיילים נוספים.
סלפי רגיל לחלוטין.
אבל אז מישהו הסתכל קצת יותר מקרוב.
והבחין בפרט שלא היה אמור להיות שם.
בפינה השמאלית התחתונה של התמונה, בין שתי נשים שמצטלמות, אפשר לראות משהו שנראה כמו פנים.
פנים כהות בגוון ירקרק.
עיניים.
אף.
וחיוך שנראה כמעט מטריד.
הבעיה?
בתמונה אמורים להיות שישה חברים.
והפנים האלה נראות כאילו הן שייכות לאדם שביעי.
מאז שהתמונה החלה להסתובב ברשת, גולשים מנסים להבין מה בדיוק הם רואים.
אדם נוסף שהסתתר מאחוריהם?
אשליה אופטית?
עריכת תמונה?
או משהו הרבה יותר מצמרר?

הכול התחיל מתמונה שהועלתה לרשת
התמונה פורסמה בקהילה העוסקת בתמונות ותופעות על-טבעיות.
מי שהעלה אותה כתב שחבר שלו שלח לו את הצילום מקבוצת חברים שטיילה בצ'ילה.
לא צורף סיפור ארוך.
לא תואר שום אירוע מפחיד שהתרחש בזמן הטיול.
לא נטען שמישהו שמע קולות או ראה דמות בין העצים.
רק תמונה.
וזה אולי מה שהפך אותה למטרידה כל כך.
כי אם לא יודעים מה מחפשים, אפשר להסתכל עליה במשך זמן רב ולא לראות שום דבר מוזר.
ואז ברגע שמבחינים בפנים, קשה מאוד להפסיק לראות אותן.
נסו למצוא אותן לפני שאתם ממשיכים
הסתכלו בצד השמאלי התחתון של התמונה.
שם נמצאות שתי נשים.
ביניהן, מעט נמוך יותר, נמצא אזור כהה.
בהתחלה הוא יכול להיראות כמו צל, שיער או חלק מהבגד של אחד החברים.
אבל אם מגדילים את התמונה, הצורה מתחילה להיראות מוכרת באופן מטריד.
כמו פנים אנושיות שמציצות בין השניים.
חלק מהגולשים הודו שלקח להם זמן רב למצוא אותן.
אחרים אמרו שברגע שראו את הפרט, הם הצטערו שחיפשו.
"למה לא סימנתם איפה צריך להסתכל?"
התגובות הפכו במהירות לחלק מהסיפור.
גולש אחד התלונן שזה היה בדיוק המקרה היחיד שבו היה צורך בעיגול אדום מסביב לפרט החשוד.
אחר הסביר לאחרים:
חפשו בצד שמאל, בין שתי הנשים, ותעשו זום.
ואז הוסיף בצחוק:
אחרי שתמצאו, תרוצו.
גולשים אחרים סיפרו שהתגובה הראשונית שלהם הייתה לצחוק.
ואז הם הגדילו את התמונה.
וכשהפנים הופיעו על המסך, הצחוק נעלם.
"הלוואי שלא הייתי עושה זום"
אחד המשתמשים כתב שהוא לא הבחין בדבר בהתחלה.
ואז פתאום ראה את הפנים.
אחר כתב שהצילום באמת הצליח להפחיד אותו.
היו גם מי שתיארו צמרמורת מיידית.
אחד מהם כתב שהוא אינו אדם שנוטה להאמין בתמונות רוחות, אבל הפעם המראה הצליח לערער אותו.
אחר פשוט סיכם:
"עכשיו יש לי סיוטים לכל החיים".
כמובן, לא כולם התייחסו לזה ברצינות.
אחד הגולשים כינה את הדמות "שד היער שעשה פוטובומב".
אחר צחק שאולי האדם השביעי הוא פשוט החבר שאף אחד לא רצה להכניס לתמונה.
אבל האם באמת יש שם אדם שביעי?
זו השאלה המעניינת.
כי ככל שמסתכלים על האזור, כך הוא נראה יותר כמו ראש אמיתי.
אפשר לכאורה לראות קו שיער.
העיניים נמצאות במקום שבו היינו מצפים מעיניים להיות.
גם צורת האף והפה נראית משכנעת.
אבל המוח האנושי מצטיין בזיהוי פנים.
לפעמים אפילו יותר מדי.
המוח שלנו מחפש פנים בכל מקום
לתופעה הזאת קוראים פארידוליה.
זו הנטייה שלנו לראות צורות מוכרות, ובעיקר פנים, בתוך דפוסים אקראיים.
לכן אנשים רואים פרצוף בעננים.
פנים בשקעי חשמל.
דמות על פני הירח.
או חיוך בחזית של מכונית.
המוח שלנו כל כך רגיש לפנים, שהוא יכול להרכיב אותן גם מתוך צללים, קפלים ושיער.
וזה בהחלט יכול להיות חלק מההסבר כאן.
אחד הגולשים הציע שמה שנראה כפנים הוא פשוט שילוב של קפלים במעיל, שיער וצל.
אבל אחרים טוענים שאפשר לראות גם את הראש
כאן התיאוריה מסתבכת.
כמה אנשים שבחנו את התמונה טענו שאפשר לראות מעל הפנים גם חלק משיער או מהחלק העליון של הראש.
לדעתם, זה לא דפוס אקראי בבגדים.
זה פשוט אדם אמיתי שעומד מעט מאחור ונמחץ בין החברים בפריים.
אחד המשתמשים כתב שההסבר הפשוט ביותר הוא שמדובר בחבר נוסף שפניו נמצאים כמעט לחלוטין בצל.
הפילטר הכחלחל של התמונה והניגודיות החריפה גורמים לעור שלו להיראות אפור או ירקרק.
אם זה נכון, אין כאן רוח.
יש כאן פשוט אדם שיצא בצורה מאוד לא מחמיאה בתמונה קבוצתית.
וזה אולי אפילו ההסבר הסביר ביותר
תמונות קבוצתיות יוצרות לא מעט רגעים מוזרים.
מישהו עומד מאחור.
הפנים מוסתרות.
חצי ראש נשאר בפריים.
תאורה נופלת בצורה שונה על אדם אחד לעומת האחרים.
ובשבריר השנייה שבו נלחץ הכפתור מתקבלת תמונה שנראית הרבה יותר דרמטית מכפי שהמציאות הייתה.
אם האדם השביעי עמד מעט מאחור, כששני החברים מלפנים חסמו את רוב פניו, התוצאה יכולה להיראות בדיוק כך.
אלא שאז עולה שאלה אחרת
אם זו באמת קבוצה של שישה חברים, כפי שסופר, מי האדם השביעי?
האם הוא היה חלק מהטיול?
האם היה שם מטייל אחר?
האם מי שהעלה את התמונה פשוט טעה במספר האנשים?
או שמדובר בכלל בסיפור שנבנה סביב תמונה שאין לנו מידע אמין על מקורה?
זו בדיוק הבעיה עם תמונות ויראליות מהסוג הזה.
כשהן מגיעות אלינו, הרבה פעמים כבר אין דרך לדעת מה קרה באמת ברגע שבו צולמו.
אין לנו את הקובץ המקורי
כדי לבדוק תמונה בצורה רצינית, כדאי לקבל את הקובץ המקורי מהמצלמה או הטלפון.
שם ניתן לבחון מידע כמו מועד הצילום, המכשיר שבו צולמה ולעיתים גם פרטים נוספים.
אפשר גם לבדוק את התמונה ברזולוציה מלאה ולחפש סימנים לעריכה.
במקרה הזה, הציבור רואה גרסה שהועלתה לאינטרנט, עברה דחיסה, שיתוף ואולי גם פילטרים.
זה מקשה מאוד לקבוע אם נעשתה בה מניפולציה.
חלק מהגולשים בטוחים שהיא מזויפת
כמעט בכל תמונת "רוח" ויראלית מגיע מהר מאוד המחנה הספקני.
גם הפעם היו אנשים שקבעו מיד שמדובר בפוטושופ.
לדעתם, הדמות פשוט נוספה לתמונה כדי ליצור רגע מצמרר ולהפיץ אותה ברשת.
אבל לומר שתמונה "נראית מזויפת" אינו אותו דבר כמו להוכיח שהיא נערכה.
לא פורסמה בדיקה פורנזית אמינה שקובעת שהפנים הודבקו לתמונה.
ומצד שני, גם אין בדיקה שמוכיחה שהתמונה לא נערכה.
אחרים דווקא מצאו בה פרטים מוזרים
אחד הגולשים ציין פרט מסקרן במיוחד.
לטענתו, כפתור או חלק מהמעיל של הגבר שליד הדמות נראה בצורה שעשויה להקשות על האפשרות שפשוט הודבקו שם פנים באמצעות עריכה בסיסית.
עבורו, זה גרם לתמונה להיראות משכנעת יותר.
אחרים לא השתכנעו.
בעידן שבו אפשר לערוך תמונה בצורה כמעט בלתי מורגשת, הפרט הזה לבדו אינו מוכיח דבר.
ואז מגיעה האפשרות שכולם אוהבים לדבר עליה: רוח רפאים
יש כמובן מי שמאמינים שהצילום תפס משהו על-טבעי.
הם מסתכלים על גוון העור.
על החיוך.
על העובדה שהדמות נמצאת כמעט לחלוטין בחשכה.
ומבחינתם, זה נראה כמו אדם שלא היה אמור להיות שם.
אחד הגולשים אפילו כתב שהפרצוף נראה "מרושע".
אחר תהה לאיזה אחד מהחברים "הרוח" קשורה.
אבל כאן חשוב לעצור.
אין שום ראיה שמדובר ברוח.
גם אם לא מצליחים להסביר צילום מיד, "אנחנו לא יודעים מה זה" אינו שווה ל"זו ישות על-טבעית".
תמונות "רוחות" קיימות כמעט מאז המצאת הצילום
הקסם של הסיפור הזה אינו חדש.
כבר במאה ה-19 אנשים הציגו צילומים שבהם הופיעו לכאורה דמויות של אנשים מתים.
חלק מהצילומים האלה נוצרו באמצעות חשיפה כפולה וטריקים של צילום.
מאוחר יותר הגיעו כתמי אור.
השתקפויות.
אבק מול עדשה.
צללים.
ועכשיו, כמובן, עריכה דיגיטלית.
ובכל דור היו תמונות שגרמו לאנשים לומר:
"הפעם אין לזה הסבר".
הסמארטפון דווקא הגדיל את מספר התמונות המוזרות
כיום אנחנו מצלמים יותר תמונות מאי פעם.
וככל שמצלמים יותר, כך עולה הסיכוי לתפוס פריים חריג.
אנשים שחוצים במקרה את הרקע.
עיוותים של מצלמה.
פנים באמצע תנועה.
מצב פנורמי שמחבר אדם בצורה מוזרה.
עיבוד אוטומטי של הטלפון.
צללים עמוקים.
או מישהו שפשוט הצליח להיכנס בדיוק לנקודה הכי מטרידה בתמונה.
ויש עוד פרט שקל לפספס
מאחורי ששת החברים נראים גם אנשים נוספים בשביל.
כלומר, הקבוצה לא הייתה לבדה לחלוטין באזור.
אנחנו יודעים שבתמונה נמצאים מטיילים אחרים.
לכן גם האפשרות שאדם נוסף התקרב או נכנס לפריים אינה בלתי סבירה.
השאלה היא רק האם אדם כזה באמת היה קרוב מספיק כדי להופיע בין שתי הנשים.
בלי עדות ישירה של האנשים שצולמו, קשה לדעת.
הסיפור המקורי עצמו דל מאוד בפרטים
וזה עוד סימן שכדאי לשמור על ספקנות.
אין לנו שמות של ששת המטיילים.
אין מיקום מדויק בצ'ילה.
אין תאריך צילום ברור.
אין עדות מצולמת של האנשים שאומרים:
"היינו רק שישה, ואף אחד לא עמד שם".
הסיפור הגיע לרשת בצורה פשוטה מאוד.
"חבר שלי שלח לי את התמונה הזאת מקבוצת חברים שלו בצ'ילה".
וזה הכול.
כל היתר נבנה על ידי מי שהסתכלו על התמונה.
אולי דווקא חוסר המידע הופך אותה למפחידה יותר
אם היינו יודעים בוודאות שאדם שביעי עמד שם, כל הסיפור היה נעלם.
אם היינו רואים קובץ ערוך ומוצאים את שכבת הפוטושופ, גם אז התעלומה הייתה נגמרת.
אבל אנחנו לא יודעים.
ובדיוק במקומות שבהם חסר מידע, הדמיון נכנס לפעולה.
אנחנו משלימים את החסר.
והמוח שלנו בדרך כלל מעדיף סיפור מעניין על פני הסבר משעמם.
אז מה באמת נמצא בתמונה?
כרגע יש כמה אפשרויות סבירות.
יכול להיות שזה אדם אמיתי שפשוט עומד מאחורי הקבוצה, כשפניו נמצאים כמעט לחלוטין בצל.
יכול להיות שמדובר בשילוב מקרי של שיער, בגדים וצל שגורם למוח שלנו לראות פנים.
יכול להיות שהתמונה נערכה.
ואם אתם מאמינים ברוחות, אתם כנראה כבר יודעים איזו אפשרות אתם מעדיפים.
אבל אין כרגע ראיה שמאפשרת לקבוע בוודאות איזו מהן נכונה.
דבר אחד בטוח: ברגע שרואים את הפנים, קשה להפסיק לראות אותן
וזה כנראה מה שהפך את הצילום לוויראלי.
בהתחלה הוא נראה לחלוטין רגיל.
שישה חברים.
טיול.
חיוכים.
ואז העין קולטת את האזור הכהה.
פתאום נוצרות שתי עיניים.
פה.
חיוך.
והתמונה כולה משתנה.
אותו סלפי בדיוק שכמה שניות קודם נראה תמים מתחיל להרגיש כמו פריים מתוך סרט אימה.
אז לפני שאתם מראים אותו למישהו אחר, נסו ניסוי קטן
אל תגידו לו איפה להסתכל.
פשוט הראו לו את התמונה.
ותשאלו:
"אתה רואה משהו מוזר?"
יש אנשים שימצאו את הפרט בתוך שניות.
אחרים יחפשו בכל הרקע ולא יבינו על מה אתם מדברים.
אבל אם הם סוף סוף יגיעו לפינה השמאלית התחתונה ויעשו זום, כנראה תראו את אותו רגע בדיוק.
הרגע שבו החיוך נעלם מהפנים שלהם.
כי בין אם מדובר בחבר שנדחק לפריים, אשליה אופטית או תעלול עריכה מוצלח במיוחד, חייבים להודות בדבר אחד:
הפנים האלה באמת מצמררות.
