כמה זמן סקס אמור להימשך?
חמש דקות?
רבע שעה?
חצי שעה?
או שאולי מפגש "מוצלח באמת" צריך להימשך שעה שלמה, כמו שלעתים רואים בסרטים ובטלוויזיה?
השאלה הזאת מעסיקה אנשים כבר שנים, ולא מעט גברים חוששים שהם פשוט לא מחזיקים מעמד מספיק זמן.
אבל כשנשים נשאלו כמה זמן הן באמת רוצות שהחדירה תימשך, התשובות היו הרבה יותר קצרות ממה שאנשים רבים אולי מצפים.
בבדיקה לא פורמלית שבה נשים נשאלו ישירות על ההעדפה שלהן, רוב התשובות התרכזו סביב חמש עד עשר דקות של חדירה.
אבל היה פרט חשוב מאוד.
רבות מהן רצו הרבה יותר זמן לפני כן.

חיבוקים.
נשיקות.
מגע.
וגירוי מסוגים אחרים.
במילים אחרות, "יותר זמן" לא בהכרח אומר יותר זמן של חדירה.
ולמעשה, מחקרים על מיניות מצביעים על כך שההתמקדות בשעון עלולה לפספס לחלוטין את הדבר החשוב באמת.
אז כמה זמן סקס נמשך בממוצע?
הבעיה הראשונה היא שצריך להחליט למה בדיוק מתכוונים במילה "סקס".
במחקרים ישנים רבים מדדו דבר מאוד מסוים:
הזמן מהרגע שבו מתחילה חדירה וגינלית ועד לשפיכה של הגבר.
במחקר רב לאומי מוכר, זוגות התבקשו למדוד את הזמן הזה באמצעות שעון עצר.
התוצאה הממוצעת הייתה בסביבות 5.4 דקות.
אבל הטווח היה עצום.
אצל חלק מהזוגות מדובר היה בפחות מדקה.
אצל אחרים ביותר מ-40 דקות.
כלומר, גם כשמנסים ליצור "ממוצע", המציאות בחדרי השינה רחוקה מאוד ממספר אחד אחיד.
וכאן מתחילה הבעיה עם המילה "ממוצע"
כשאנשים שומעים שממוצע החדירה הוא כחמש דקות, הם עלולים מיד להתחיל להשוות את עצמם.
"אני רק ארבע דקות, אז יש לי בעיה?"
או להפך:
"אני מצליח 20 דקות, אז אני כנראה מצוין".
אבל זו לא הדרך הנכונה לקרוא את הנתונים.
ממוצע אינו יעד.
הוא לא אומר מה "נכון".
והוא בוודאי לא אומר אם שני האנשים נהנו.
מפגש של שלוש דקות יכול להיות מספק מאוד.
מפגש של חצי שעה יכול להיות משעמם או אפילו לא נעים.
האיכות אינה נמדדת בסטופר.
כשנשים נשאלו ישירות, התשובות היו קצרות יחסית
ב-2019 נשאלו נשים ואנשים א-בינאריים כמה זמן הם היו רוצים שמפגש מיני יימשך.
כאשר דיברו ספציפית על חדירה, חלק גדול מהתשובות היה באזור חמש עד עשר דקות.
אחת המשתתפות תיארה כעשר עד 15 דקות של משחק מקדים וכעשר דקות של חדירה.
אחרת העדיפה כחמש עד עשר דקות חדירה, אבל כ-15 דקות של גירוי לפני כן.
אחרות רצו מפגש ארוך יותר, ואפילו היו מי שדיברו על שעה שלמה.
כלומר, אין תשובה אחת שמתאימה לכולן.
אבל הדבר המעניין היה שהרבה מהנשים חשבו שהמספר שהן נתנו קצר מהרגיל.
בפועל, הוא היה קרוב מאוד למה שנמצא במחקרים על משך החדירה בפועל.
בסקר אחד, 61% בחרו בחמש עד עשר דקות
בסקר מקוון שבו השתתפו 2,380 אנשים שנמצאים בצד המקבל של חדירה, 61 אחוז אמרו שהם מעדיפים שהחדירה עצמה תימשך בערך חמש עד עשר דקות.
26 אחוז רצו יותר מ-11 דקות.
כלומר, עבור רוב הנשאלים, המטרה לא הייתה מרתון.
וזה אולי מנוגד לתפיסה נפוצה שלפיה ככל שהגבר "מחזיק מעמד" יותר זמן, כך המפגש בהכרח טוב יותר.
למעשה, יותר זמן יכול להפוך לפחות נעים
חדירה ממושכת מאוד אינה בהכרח משהו שכל אישה רוצה.
אחרי זמן מסוים היא יכולה לגרום לחוסר נוחות, יובש, רגישות או פשוט שעמום.
יש אנשים שאוהבים מפגשים ארוכים.
אחרים מתחילים לחשוב אחרי כמה דקות על מה צריך לקנות בסופר.
שתי התגובות נורמליות לחלוטין.
הבעיה מתחילה כאשר אחד מבני הזוג מניח שהוא יודע מה השני רוצה בלי לשאול.
מטפלים מיניים נתנו מספרים דומים
במחקר שבו נשאלו מטפלים מיניים בקנדה ובארצות הברית על משך החדירה, הם חילקו את הזמנים בצורה מעניינת.
חדירה של דקה עד שתי דקות נתפסה בדרך כלל כקצרה מדי.
שלוש עד שבע דקות נחשבו משך מספק.
שבע עד 13 דקות נחשבו רצויות.
ומ-10 עד 30 דקות ומעלה כבר הוגדרו לעיתים כארוכות מדי.
זה אולי מפתיע אנשים שגדלו על הרעיון שסקס "טוב" צריך להימשך לנצח.
אבל כשכוללים את המשחק המקדים, התמונה משתנה
וזה אולי החלק החשוב ביותר.
אם שואלים נשים כמה זמן הן רוצות שהמפגש המיני כולו יימשך, התשובות יכולות להיות ארוכות בהרבה.
במחקר של זוגות הטרוסקסואלים, נשים דיווחו שהחדירה אצלן נמשכת בממוצע כשבע דקות והמשחק המקדים כ-11 דקות.
אבל כשהן נשאלו מה הן היו רוצות, הן העדיפו בממוצע כ-14 דקות חדירה וכ-19 דקות של משחק מקדים.
כלומר, המפגש האידיאלי שלהן הגיע לכ-33 דקות בסך הכול.
וזה שונה מאוד מהרעיון של "33 דקות חדירה".
מחקר אחר מצא העדפה אפילו ארוכה יותר
במחקר של נשים אמריקאיות, המשתתפות דיווחו שהחדירה אצלן נמשכת בממוצע כ-18.5 דקות, בעוד שהזמן שהן העדיפו היה כ-24 דקות.
גם כאן הייתה שונות גדולה מאוד בין נשים.
וזו בדיוק הנקודה.
אין מספר קסם.
העדפות מיניות משתנות מאוד בין אדם לאדם.
אפילו המילה "סקס" לא אומרת אותו דבר לכולם
עבור חלק מהאנשים סקס פירושו חדירה.
עבור אחרים הוא מתחיל הרבה קודם.
נשיקות.
ליטופים.
גירוי ידני.
מין אוראלי.
חיבוקים.
וכל מה שמגיע ביניהם.
לכן כאשר מישהו אומר "עשינו סקס במשך חצי שעה", אין לנו באמת מושג כמה זמן מתוכה הייתה חדירה.
שני זוגות יכולים לדווח על מפגש של 30 דקות ולהתכוון לשני דברים שונים לחלוטין.
וההתמקדות בחדירה יוצרת בעיה נוספת
עבור נשים רבות, חדירה לבדה אינה הדרך היעילה ביותר להגיע לאורגזמה.
מחקרים על מיניות נשים מראים שוב ושוב שגירוי הדגדגן משמעותי מאוד עבור חלק גדול מהנשים.
לכן גבר שמנסה "להחזיק עוד ועוד" במהלך חדירה עשוי להתמקד בדיוק בדבר שלא בהכרח יוצר יותר הנאה לבת הזוג שלו.
לפעמים עדיף לגוון.
לשנות סוגי מגע.
לעצור.
לחזור.
ולהתמקד במה שבאמת נעים לשני האנשים.
"להחזיק מעמד" אינו אותו הדבר כמו להיות מאהב טוב
זוהי אולי אחת התפיסות העקשניות ביותר סביב מיניות גברית.
גבר אמור להחזיק מעמד.
וככל שהוא מסוגל לעשות זאת זמן רב יותר, כך הוא טוב יותר במיטה.
אבל מחקר על הנאה מינית מצייר תמונה מורכבת יותר.
מה שמשפיע על שביעות הרצון כולל תקשורת, גיוון, תחושת ביטחון, משיכה, קרבה והיכולת להגיב למה שבן או בת הזוג אוהבים.
שעון עצר אינו נמצא ברשימה הזאת.
ומה לגבי אורגזמה?
גם כאן יש הבדל מעניין בין גברים לנשים.
בחלק מהמחקרים נמצא שגברים מגיעים לשפיכה, בממוצע, בתוך מספר דקות של חדירה.
אצל נשים משך הזמן עד לאורגזמה עשוי להיות ארוך יותר, במיוחד כאשר מודדים מפגש מיני עם בן זוג.
זה לא אומר שכל אישה צריכה 14 דקות.
חלק מגיעות לאורגזמה מהר יותר.
אחרות זקוקות ליותר זמן.
ויש נשים שאינן מגיעות לאורגזמה בכל מפגש.
לכן הפתרון אינו בהכרח להאריך את החדירה.
לעיתים צריך פשוט להתחיל את הגירוי מוקדם יותר ולכלול סוגים אחרים של מגע.
ומה אם אחד רוצה 5 דקות והשני 25?
ברוכים הבאים לזוגיות.
בני זוג לא תמיד רוצים את אותו הדבר.
אחד רוצה מפגש ארוך ואיטי.
השני מעדיף משהו מהיר יותר.
אחד אוהב הרבה משחק מקדים.
השני פחות.
אין שום דבר חריג בכך.
הפתרון אינו למצוא מחקר שמכריז מי מהם "צודק".
הפתרון הוא לדבר.
אפשר לגוון בין מפגשים.
לפעמים קצר.
לפעמים ארוך.
לפעמים יותר חדירה.
לפעמים פחות.
מערכת מינית טובה אינה חייבת להיראות בדיוק אותו דבר בכל פעם.
וגם נשים לא מסכימות ביניהן
כותרות כמו "נשים רוצות X דקות" תמיד נשמעות כאילו מיליארדי נשים בעולם קיימו ישיבה והגיעו להסכמה.
זה כמובן לא המצב.
יש נשים שמעדיפות חדירה קצרה מאוד.
יש נשים שנהנות ממנה במשך זמן ארוך.
יש נשים שלא מעוניינות בחדירה בכלל.
ויש נשים שההעדפה שלהן משתנה בהתאם למצב הרוח, לבן הזוג, לשלב בחיים ואפילו לאותו יום.
ממוצעים יכולים להיות מעניינים.
אבל הם לא אומרים לאדם מה הוא אמור לאהוב.
גם הגיל יכול לשנות את ההעדפות
המיניות שלנו אינה קפואה.
מה שאדם רצה בגיל 20 לא בהכרח יהיה מה שהוא רוצה בגיל 40 או 60.
שינויים הורמונליים.
תרופות.
עייפות.
לחץ.
הורות.
מחלות.
מערכות יחסים ארוכות.
כל אלה יכולים להשפיע על החשק ועל האופן שבו אנשים אוהבים לקיים יחסי מין.
לכן אפילו אם זוג מצא "נוסחה מושלמת" לפני עשר שנים, אין שום הבטחה שהיא עדיין מתאימה היום.
ומה עם הפורנו?
סרטים למבוגרים יכולים ליצור תפיסה מאוד לא מציאותית של משך הזמן.
סצנות עשויות להיראות כאילו הן נמשכות זמן רב ברציפות.
אבל מדובר בהפקה.
יש עריכה.
יש הפסקות.
יש צילומים מזוויות שונות.
ולעיתים החומר המצולם נוצר במשך פרק זמן ארוך בהרבה ממה שהצופה רואה.
לכן שימוש בפורנו כמדד למה "נורמלי" בחיי המין האמיתיים דומה לשימוש בסרט פעולה כדי ללמוד איך נראית נהיגה רגילה לעבודה.
אז האם חמש דקות זה מעט?
לא בהכרח.
אם שני האנשים מרוצים, אין שום בעיה.
אותו הדבר נכון לגבי עשר דקות או 20 דקות.
המספר הופך לבעיה בעיקר כאשר אחד מבני הזוג אינו מרוצה.
אם אדם מגיע לשפיכה כמעט מיד באופן קבוע וזה גורם לו או לבת הזוג מצוקה, אפשר לפנות לרופא או למטפל מיני.
אבל עצם העובדה שמישהו לא מקיים חדירה במשך חצי שעה אינה מעידה שיש לו בעיה.
ומה אם זה נמשך יותר מדי זמן?
גם מצב הפוך קיים.
גבר יכול להתקשות להגיע לשפיכה או לאורגזמה במשך זמן רב מאוד.
לעיתים זה קשור לתרופות, במיוחד תרופות מסוימות נגד דיכאון.
זה יכול להיות קשור גם לאלכוהול, למצבים רפואיים, לחרדה, להרגלי אוננות או לגורמים אחרים.
גם כאן, אם הדבר מפריע לאחד מבני הזוג, אפשר לדבר עם איש מקצוע.
המטרה אינה להגיע לזמן מסוים.
המטרה היא שהחוויה תהיה טובה.
מחקר גדול יותר הראה שאין "זמן אידיאלי" אחד
מחקר אמריקאי ארצי שכלל יותר מ-2,500 מבוגרים בדק גם את משך המפגשים המיניים בפועל וגם כמה זמן המשתתפים היו רוצים שהם יימשכו.
נשים וגברים דיווחו על משך בפועל דומה יחסית.
אבל כשנשאלו על האידיאל, גברים נטו לרצות משך ארוך יותר.
המחקר מצא גם הבדלים לפי גיל וסוג הקשר.
כלומר, אפילו במחקר גדול ומייצג הרבה יותר, לא הופיע מספר קסם אחד שמתאים לכולם.
אז למה אנחנו כל כך אובססיביים לזמן?
כנראה משום שקל למדוד זמן.
הרבה יותר קשה למדוד אינטימיות.
איך מודדים אם הקשבתם לבן הזוג?
איך מודדים כימיה?
איך מודדים תחושה של ביטחון?
או האם שני האנשים הרגישו שהם קיבלו את מה שרצו?
מספר דקות נותן לנו מדד פשוט שאפשר להשוות.
אבל פשוט לא אומר שימושי.
אולי השאלה הלא נכונה היא "כמה זמן?"
במקום לשאול:
"כמה זמן אני אמור להחזיק?"
אפשר לשאול:
"האם לשנינו טוב?"
"האם אנחנו מתקשרים?"
"האם אני יודע מה בן או בת הזוג שלי אוהבים?"
"האם אנחנו מגוונים?"
"האם מישהו מאיתנו מרגיש לחץ להגיע לאורגזמה?"
אלה שאלות שאין להן תשובה של חמש או 15 דקות.
אבל הן כנראה הרבה יותר חשובות.
והמסר לגברים שחוששים שהם "לא מספיק"
יכול להיות שאתם הרבה יותר נורמליים ממה שאתם חושבים.
אם החדירה אצלכם נמשכת כמה דקות, זה לא אומר אוטומטית שמשהו לא בסדר.
הממוצעים שנמצאו במחקרים נמוכים בהרבה מהמיתוסים שרבים מאיתנו גדלו עליהם.
ורבות מהנשים שנשאלו אמרו שהן בכלל לא מחפשות חדירה ממושכת במיוחד.
מה שהן כן רצו לעיתים קרובות היה יותר זמן מסביב לה.
יותר מגע.
יותר גיוון.
יותר תשומת לב.
ובסופו של דבר, אין סטופר בחדר השינה
חמש דקות יכולות להיות נהדרות.
עשרים דקות יכולות להיות נהדרות.
שעה יכולה להיות נהדרת.
והכול יכול גם להיות גרוע אם האנשים שמשתתפים בו אינם נהנים.
אז כמה זמן נשים באמת רוצות שסקס יימשך?
אם מדברים רק על חדירה, סקרים מסוימים מצביעים על כך שעבור נשים רבות חמש עד עשר דקות יכולות להספיק בהחלט.
אם מדברים על כל המפגש, המספר יכול להיות ארוך בהרבה.
אבל התשובה האמיתית פשוטה יותר.
מספיק זמן כדי ששני האנשים ייהנו.
ולא דקה אחת יותר רק כדי לעמוד במספר שמישהו אחר החליט שהוא "נורמלי".

