מערכת דיילי באזזאם גדלתם בדור מסוים, יש סיכוי טוב שגם לכם יש אותה: צלקת קטנה ועגולה בחלק העליון של הזרוע, לעיתים קרובות קרוב לכתף.
אצל אנשים רבים היא נמצאת שם מאז הילדות. היא אינה כואבת, כמעט אף פעם לא משתנה, ובמשך השנים קל מאוד פשוט להתרגל אליה ולשכוח שהיא קיימת.
אבל מדי פעם מישהו מבחין בה ושואל את אותה שאלה:
למה לכל כך הרבה אנשים יש צלקת שנראית כמעט בדיוק אותו הדבר?
הצלקת שאמא שלו נשאה במשך עשרות שנים
כותב הכתבה מספר שהוא זוכר היטב כיצד הבחין בילדותו בצלקת יוצאת דופן על זרועה של אמו.
היא הייתה ממוקמת גבוה על הזרוע, סמוך לכתף, ונראתה כמעט כמו טבעת קטנה של שקעים המקיפה שקע גדול יותר במרכז.
מסיבה כלשהי הצלקת סקרנה אותו מאוד.
הוא אינו זוכר אם שאל אז את אמו מה גרם לה. ייתכן שהיא אפילו הסבירה לו, אבל אם כן, התשובה כנראה לא הייתה חשובה מספיק בעיניו כילד כדי שתישאר בזיכרונו.
השנים חלפו – עד שיום אחד הוא הבחין שוב בצלקת כמעט זהה לחלוטין.
ואז הוא ראה את אותו סימן על אישה זרה
שנים מאוחר יותר הוא עזר לאישה מבוגרת לרדת מרכבת.
באותו רגע הבחין בצלקת שעל החלק העליון של זרועה.
היא נראתה כמעט בדיוק כמו הסימן שהיה לאמו.
אותה צורה עגולה.
אותו מיקום.
ואותו מראה מיוחד שקשה לטעות בו.
פתאום כל הסקרנות שהייתה לו בילדות חזרה.
הוא כמובן לא רצה לעצור אישה זרה ולשאול אותה מדוע יש לה צלקת על הזרוע.
אז הוא עשה דבר הרבה יותר פשוט:
התקשר לאמא שלו.
והפעם קיבל את התשובה.
הצלקת נוצרה בעקבות חיסון נגד אבעבועות שחורות
אמו סיפרה לו שהסימן שעל זרועה נשאר לאחר שקיבלה בילדותה חיסון נגד אבעבועות שחורות.
ומיליוני אנשים ברחבי העולם נושאים צלקת דומה מאותה סיבה.
בשנים האחרונות תמונות של הצלקת הזאת החלו שוב להופיע ברשתות החברתיות. אנשים העלו תמונות של הזרוע שלהם ושאלו כיצד ייתכן שלכל כך הרבה אנשים, לפעמים ממדינות שונות לחלוטין, יש סימן כמעט זהה.
אחת השאלות שהפכו לוויראליות הייתה פשוט:
“מישהו יכול להסביר למה לכולם יש את הסימן הזה?”
אחרים רצו לדעת מדוע חיסון ישן כל כך השאיר צלקת קבועה שנשארה על הגוף גם עשרות שנים לאחר מכן.
הכול קשור לאופן שבו החיסון ניתן
חיסון האבעבועות השחורות לא ניתן באותה דרך שבה רובנו רגילים לקבל חיסונים כיום.
במקום זריקה אחת באמצעות מחט דקה, השתמשו במחט מיוחדת בעלת שני חודים, שנקראת מחט מפוצלת או bifurcated needle.
איש הצוות הרפואי היה טובל את המחט בחומר החיסון ולאחר מכן מבצע סדרה של דקירות קטנות ומהירות בשכבת העור.
הדקירות אפשרו לחומר החיסון להגיע אל העור ולעורר תגובה מקומית של מערכת החיסון.
וזו התגובה הזאת שהובילה בסופו של דבר לצלקת המוכרת.
בהתחלה הופיעה בליטה קטנה
לאחר החיסון היה אזור ההזרקה מתחיל להשתנות.
במקום שבו ניתנו הדקירות נוצרו בליטות קטנות.
בהמשך הייתה יכולה להופיע שלפוחית מלאה בנוזל.
השלפוחית הייתה נפתחת, האזור היה מתכסה בגלד – ולאחר שהגלד נשר והעור החלים, נשארה במקום צלקת עגולה.
אצל חלק מהאנשים הצלקת קטנה יחסית וכמעט אינה מורגשת.
אצל אחרים היא עמוקה או בולטת יותר.
אבל בגלל ששיטת החיסון הייתה דומה אצל מיליוני אנשים, גם הצלקות שנוצרו אחריה נוטות להיראות דומות מאוד.
לכן הסימן הקטן על הזרוע יכול להישאר נראה לעין גם עשרות שנים לאחר שהחיסון ניתן.
אבל לא כל צלקת כזאת נגרמה מחיסון נגד אבעבועות שחורות
כאן נמצא פרט חשוב נוסף.
בהתאם למדינה שבה אדם גדל ולשנה שבה נולד, צלקת דומה בחלק העליון של הזרוע יכולה להיות גם תוצאה של חיסון BCG נגד שחפת.
חיסון BCG ניתן במשך שנים במדינות רבות שבהן שחפת הייתה נפוצה, והוא יכול להשאיר צלקת קטנה ועגולה לאחר שהאזור מחלים.
ארגון הבריאות העולמי מציין שלאחר מתן BCG לתוך העור יכולה להופיע בליטה מקומית בתוך מספר שבועות, ובהמשך פצע קטן שמחלים ומשאיר צלקת.
לכן אם אדם נושא צלקת כזאת, לא תמיד ניתן לקבוע רק לפי המראה אם היא נוצרה בעקבות החיסון נגד אבעבועות שחורות או בעקבות BCG.
המקום שבו נולד, גילו והיסטוריית החיסונים שלו יכולים לתת את התשובה.
אבעבועות שחורות היו פעם אחת המחלות המפחידות בעולם
כיום אבעבועות שחורות נשמעות כמעט כמו מחלה מספרי היסטוריה.
אבל במשך אלפי שנים הן היו אחת המחלות הזיהומיות הקטלניות והמפחידות ביותר שידעה האנושות.
המחלה נגרמה מנגיף הווריולה וגרמה בין היתר לחום גבוה, חולשה קשה ופריחה אופיינית שהתפתחה לנגעים מלאי נוזל ובהמשך מוגלה.
במקרים רבים אנשים שהחלימו נשארו עם צלקות עמוקות וקבועות, בעיקר בפנים.
המחלה גם הייתה קטלנית מאוד.
ארגון הבריאות העולמי מציין שהצורה הנפוצה והחמורה יותר של אבעבועות שחורות הייתה בעלת שיעור תמותה של כ־30%.
במילים אחרות, עבור דורות קודמים החיסון שהשאיר את הצלקת הקטנה על הזרוע היה הגנה מפני מחלה שעלולה הייתה להיות קטלנית.
ואז העולם עשה משהו שנחשב כמעט בלתי אפשרי
בשנת 1967 השיק ארגון הבריאות העולמי תוכנית מוגברת למיגור אבעבועות שחורות.
מדינות ברחבי העולם השתתפו במבצעי חיסון נרחבים, באיתור מקרי מחלה ובמעקב אחרי אנשים שבאו איתם במגע.
המקרה הטבעי האחרון הידוע של אבעבועות שחורות התרחש בסומליה בשנת 1977.
ולאחר שנים של עבודה בינלאומית, בשנת 1980 הכריז ארגון הבריאות העולמי באופן רשמי שאבעבועות שחורות מוגרו מהעולם.
זה היה הישג יוצא דופן.
אבעבועות שחורות הפכו למחלה האנושית הראשונה – ועד היום אחת הדוגמאות המרכזיות ביותר – שמוגרה לחלוטין באמצעות מאמץ בריאותי עולמי.
ולכן לדורות צעירים יותר בדרך כלל אין את הצלקת הזאת
ככל שהמחלה נעלמה, גם הצורך בחיסון שגרתי נגדה נעלם.
בארצות הברית הופסק החיסון השגרתי נגד אבעבועות שחורות בתחילת שנות ה־70, לאחר שהמחלה כבר לא היוותה איום רגיל על הציבור. ברחבי העולם הופסק החיסון השגרתי בהדרגה לקראת ההכרזה על המיגור.
לכן אנשים שנולדו בדורות מאוחרים יותר הרבה פחות צפויים לשאת את אותה צלקת כתוצאה מחיסון נגד אבעבועות שחורות.
לעומת זאת, מי שנולד במדינה שבה ניתן BCG כחיסון שגרתי נגד שחפת עדיין עשוי לשאת סימן דומה.
הצלקת הקטנה הפכה לחתיכת היסטוריה על הגוף
עבור אנשים רבים, הצלקת הזאת הייתה שם כל החיים.
הם אולי ראו אותה במראה אלפי פעמים.
אולי מעולם לא שאלו את ההורים מה גרם לה.
ואולי פשוט הניחו שלכולם יש אחת.
אבל מאחורי אותו עיגול קטן על הזרוע מסתתר סיפור גדול בהרבה.
עבור רבים הוא קשור לתקופה שבה מחלה קטלנית עדיין הפחידה משפחות ברחבי העולם, וחיסון שניתן באמצעות סדרה של דקירות קטנות הפך לחלק שגרתי מהילדות.
המחלה עצמה נעלמה.
החיסונים ההמוניים נגדה הסתיימו.
אבל על זרועותיהם של מיליוני אנשים נשאר סימן קטן שממשיך להזכיר את התקופה ההיא.
אז אם יש לכם צלקת עגולה קטנה בחלק העליון של הזרוע, ייתכן שאתם נושאים על הגוף מזכרת מאחד ממבצעי החיסון הגדולים בהיסטוריה – נגד אבעבועות שחורות, או במדינות רבות אחרות, נגד שחפת באמצעות חיסון BCG.