מבחן של 5 שניות עשוי לרמוז על סיכון למוות מוקדם: התנועה הפשוטה שחושפת המון על הבריאות שלכם

דמיינו שמישהו שואל אתכם שאלה פשוטה: האם אתם מסוגלים לשבת על הרצפה ולקום חזרה לעמידה – בלי להיעזר בידיים, בברכיים או בכל תמיכה אחרת? לכאורה זו תנועה יומיומית שלא אמורה להרגיש כמו “בדיקה רפואית”. אבל מחקר רחב היקף מצא שהאופן שבו מבוגרים מבצעים את התנועה הזו עשוי להיות קשור באופן מפתיע לסיכויי ההישרדות בעשור הקרוב.

המחקר בחן מה שנקרא “מבחן הישיבה-קימה” (Sitting-Rising Test). הרעיון פשוט: תנועה אחת קצרה שמערבת בו-זמנית כמה יכולות גופניות חשובות – כוח, שיווי משקל, יציבות, גמישות וקואורדינציה. החוקרים טוענים שזה בדיוק מה שהופך את הבדיקה הזו לסוג של “צילום מצב” של הכושר והתפקוד הגופני.

מה מצאו החוקרים?

החוקרים עקבו אחרי משתתפים בגילאי 46 עד 75, דירגו אותם לפי היכולת שלהם לשבת על הרצפה ולקום, ואז עקבו לאורך שנים אחר מקרי מוות – גם ממחלות לב וכלי דם וגם מכל סיבה אחרת. התוצאות היו בולטות: מי שהשיגו את הציונים הגבוהים ביותר היו בסיכון נמוך משמעותית לעומת מי שהתקשו בביצוע התנועה.

על פי הממצאים, אנשים שקיבלו ציונים גבוהים היו בסיכון נמוך בהרבה לתמותה בעשור שלאחר הבדיקה, כולל ירידה משמעותית בסיכון למוות הקשור למחלות לב וכלי דם, וגם ירידה בסיכון לתמותה מכל סיבה שהיא. כלומר, התנועה הפשוטה הזו “אספה” לתוכה כמה מדדים תפקודיים שמספרים הרבה על מצב הגוף.

מחבר המחקר הסביר שהיתרון של המבחן הוא שהוא לא בודק “דבר אחד” בלבד. אדם יכול להיות בכושר מבחינה מסוימת, אבל עדיין להיות חלש ביכולת אחרת שמאותתת על תפקוד יומיומי ירוד – כמו יציבות, גמישות או כוח פונקציונלי. לכן, מבחן קצר שמערב כמה מערכות יחד עשוי להיות כלי שמסייע להעריך מצב גופני כללי.

למה דווקא התנועה הזו?

היכולת לקום מהרצפה היא משימה מאתגרת יותר ממה שנדמה – והיא משלבת כמה מרכיבים בו-זמנית: כוח רגליים וליבה, שליטה בתנועה, שיווי משקל והיכולת להתייצב בלי “רעידות” או היסוס. אנשי מקצוע מסבירים שבמרפאות משתמשים לעיתים במבחנים תפקודיים שונים (כמו לקום מכיסא כמה פעמים בפרק זמן קצר), אבל לקום מהרצפה הוא מבחן מורכב יותר שמוסיף רכיבי איזון ויציבות.

כך מבצעים את המבחן בבית (רק אם זה בטוח לכם)

אפשר לנסות את המבחן בצורה פשוטה:

• פנו מקום על משטח ישר ולא מחליק; אפשר לשים מזרן או מזרון אימון.

• חלצו נעליים וגרביים כדי למנוע החלקה.

• רדו לאט לרצפה מעמידה, תוך שימוש במינימום תמיכה שאתם חייבים.

• קמו חזרה לעמידה, שוב עם מינימום תמיכה.

חשוב להדגיש: אם יש לכם כאבי ברכיים או גב, סחרחורת, בעיות שיווי משקל, או כל מצב רפואי שמקשה על תנועה – עדיף לא לנסות לבד. במקרים כאלה כדאי להתייעץ עם רופא או פיזיותרפיסט לפני ניסיון של המבחן.

איך הניקוד עובד ומה המשמעות שלו?

המבחן מדורג מתוך 10 נקודות: עד 5 נקודות על הישיבה ועד 5 נקודות על הקימה. בכל פעם שמשתמשים ביד, בברך, במרפק או בתמיכה אחרת – מורידים נקודות. גם חוסר יציבות או “נדנוד” בזמן הישיבה או הקימה יכול להוריד נקודות.

באופן כללי, ככל שהציון גבוה יותר, כך זה מעיד על תפקוד גופני טוב יותר. ציונים גבוהים במיוחד נחשבים לטווח חזק שמרמז על כושר תפקודי טוב יותר ועל סיכון נמוך יותר לתמותה מוקדמת. לעומת זאת, ציונים בינוניים או נמוכים נקשרו לסיכון גבוה יותר לתוחלת חיים קצרה יותר, בהשוואה לאנשים שהצליחו לבצע את התנועה בצורה נקייה ויציבה.

החדשות הטובות הן שזה לא “גזר דין”. את רוב המרכיבים שהמבחן בודק אפשר לשפר בעזרת אימונים מתאימים – חיזוק שרירי רגליים וליבה, עבודה על שיווי משקל וגמישות, ותרגול תנועות פונקציונליות. שיפור של היכולות האלה לא רק יכול לשפר את הציון במבחן, אלא גם להפוך את היומיום לקל ובטוח יותר: לקום מהרצפה, לעלות מדרגות, להתכופף, לשמור על יציבות ולנוע בביטחון.